רע"א 3006/18 אחים חנא חברה קבלנית לבניין ולברזל נ. עאסליה למסחר כללי וצוב

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' טובי ) מיום 15.3.2018 בע"א 34978-10-17, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (השופט ג' נאסר ) מיום 7.8.2017 בת"א 41776-11-11.

2.

המבקשת הינה חברה העוסקת בבניה ובמכירת מוצרי ברזל, ואילו המשיבה עוסקת בין היתר ביבוא ושיווק ברזל לבניה. בין הצדדים התקיימו קשרים עסקיים במסגרתם רכשה המבקשת מהמשיבה מוצרים שונים. בין הצדדים נתגלע סכסוך בגינו הוגשה על ידי המבקשת תביעה נגד המשיבה, והאחרונה הגישה תביעה שכנגד. לטענת המבקשת, בתקופה שבין דצמבר 2008 לדצמבר 2009 הזמינה מהמשיבה ברזל תמורתו שילמה סך 928,906 ₪. עוד לטענת המבקשת, מתוך הכמות שהזמינה משכה את רוב הברזל, אך משביקשה למשוך את היתרה שעמדה לטובתה דחתה אותה המשיבה. המבקשת טענה כי המשיבה נותרה חייבת להשיב את יתרת התמורה ששילמה בגין כמות הברזל העודפת, המסתכמת בסך 194,899 ₪ נכון למועד הגשת התביעה. המשיבה טענה כי סיפקה למבקשת את מלוא הכמות, ואף נטען כי המבקשת היא שנותרה חייבת למשיבה סך 234,498 ₪, והציגה חשבונית מיום 31.12.2009 המתעדת חוב זה. בנוסף, טענה המשיבה כי לאחר בדיקת כמויות הברזל ותעודות השקילה שהוצאו, התברר כי נפלה טעות והיא סיפקה למבקשת כמות ברזל ביתר, כך שיתרת החוב עומדת על סך 293,637 ₪.

3.

בית משפט השלום בעכו קבע כי עלה בידי המבקשת להוכיח ברמה הנדרשת כי רקמה שלוש עסקאות עם המשיבה לרכישת ברזל גולמי בהיקף של 370.80 טון בגינן שולמה מלוא התמורה המוסכמת, כפי שעלה מכרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה. עוד נקבע כי לצורך הוכחת כמות הברזל שסופקה לה במסגרת אותן עסקאות, צירפה המבקשת העתקי תעודות משלוח ותעודות שקילה לפיהן כמות הברזל שסופקה לה על ידי המשיבה הסתכמה בהיקף של 307.20 טון בלבד. בהינתן האמור, נטל הראיה עובר למשיבה להוכיח כי סיפקה בפועל את הכמות המוזמנת. נטל זה לא הורם. באשר לחשבונית מיום 31.12.2009 שהציגה המשיבה, ביכר בית המשפט את עמדת המבקשת כי היא פיקטיבית ואינה משקפת עסקה אמיתית בין הצדדים. נוכח כל האמור נקבע כי על המשיבה לשלם למבקשת 125,538 ₪.

4.

המשיבה הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, במסגרתו חזרו הצדדים על טענותיהם. בית המשפט המחוזי עמד על כך שבית המשפט קמא נפל לכדי טעות בכך שקבע שנטל ההוכחה התהפך בשל האמור בכרטסת הנהלת החשבונות אותה הציגה המשיבה. נמצא כי לא התקיימו בענייננו נסיבות שהצדיקו סטייה מכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", וכי לאור ספקות שעלו מעדותו של בעלי המבקשת ופגמים מובהקים במהימנותו, אין לדעת האם תעודות המשלוח והשקילה שהציגה המבקשת לבית המשפט אכן ייצגו את כלל הברזל שעבר בין הצדדים. בנוסף, המבקשת לא הציגה את כרטסת הנהלת החשבונות שהתנהלה אצלה על שם המשיבה, וזאת ללא כל הסבר, והמנעותה מלהציג ראיה זו פועלת לחובתה. אשר לתביעה שכנגד, נקבע כי בדין דחה בית משפט קמא את התביעה, משלא הוכחה מעבר לסף הראייתי הנדרש ממשותה של העסקה אותה מייצגת החשבונית האמורה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה וביטל את חיוב התשלום אשר נקבע בפסק דינו של בית משפט השלום.

5.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפני, במסגרתה טוענת המבקשת שלל טענות באשר לראיות שהוצגו על ידי הצדדים וכנגד מהימנות המשיבה ומנהלה שהעיד בהליך. כמו כן טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי סטה משמעותית מקביעות בית משפט השלום באופן בלתי מוצדק וכי על בית משפט זה להכריע בין פסיקות אלו.

6.

דין הבקשה להידחות.

7.

כידוע, רשות ערעור ב" גלגול שלישי " תינתן במשורה ורק אם הבקשה מעלה שאלות עקרוניות כלליות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

עניינה של הבקשה נטוע כולו בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות של מקרה זה. בבקשתה טענה המבקשת טענות ערעוריות מובהקות וכלל לא טענה לקיומה של שאלה עקרונית כלשהיא. יצוין כי הבדל במסקנות בין פסיקת הערכאה הדיונית לערכאת הערעור אינו מקנה ככלל רשות ערעור, ולא מצאתי סיבה לחרוג מכך בענייננו.

8.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבה, לא אעשה צו להוצאות.