רע"א 3010/03 יהודה בכר נ. סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ

בשנת 1992 ארעה תאונת דרכים, שבה נפגע המבקש ואשתו – נלי בכר ז"ל – נהרגה. המבקשים הגישו, בשנת 1997, תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בחודש ינואר 2003, הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב תביעה ולצירוף תובעת – בתם של המבקש והמנוחה – באופן שהתביעה תכלול גם את נזקיהם של המבקש ושל הבת כתלויים במנוחה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לצירוף הבת כתובעת ולתיקון כתב התביעה, בקבעו כי שלב ראיות התביעה כמעט והסתיים, וצירוף התובעת יצריך חקירה חוזרת של העדים שנשמעו. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי מדובר כאן בעילת תביעה נפרדת – תביעת תלויים – וכי לוּ הוגשה תביעה נפרדת על-ידי המבקש או הבת בגין עילה זו, היתה עומדת למשיבה טענת התיישנות. בית המשפט ציין כי לא הועלתה כל סיבה לאיחור בהוספת העילה.

כנגד החלטה זו מופנית הבקשה. עיינתי בבקשה ובתגובה לה, ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. אמנם, גם המשיבה מסכימה כי התביעה של הבת טרם התיישנה (מאחר ומרוץ ההתיישנות החל רק בהגיעה לגיל 18), אולם נראה כי בכל הקשור למבקש, אילו היה מגיש תביעה נפרדת כתלוי, היתה עומדת למשיבה טענת התיישנות. מכל מקום, בית המשפט המחוזי קבע, כאמור, כי המבקשים לא הצביעו על כל טעם המצדיק את האיחור, וכי מדובר בשלב מתקיים בשמיעת התיק והיענות לבקשה תצריך שמיעה חוזרת של העדים. המבקשים משיגים על קביעה זו, וטוענים כי עמדתם נתמכת באמור בפרוטוקול הדיון. אלא שהמבקשים נמנעו מלצרף את הפרוטוקול. כך או אחרת, בית משפט זה אינו נוהג להתערב בכגון דא.

לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עורך-דינה, בסכום כולל של 2,500 ש"ח.