רע"א 3027-23 רע"א 3027-23

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט מ' אלטוביה) בת"א 27034-07-17 מיום 06.03.2023. בהחלטה זו, קבע בית משפט קמא כי הצעה להסדר חוב שהוגשה במסגרת חדל"ת 55927-02-22 (להלן: ההליך הנוסף) "מהווה הפרה של צו איסור הדיספוזיציה / צו המניעה מיום 13.7.17".

2.בתמצית שבתמצית, ההליך שבמוקד הבקשה דנא נסוב על אודות השליטה במניותיה של חברת אנרגיית רוח ירוקה בע"מ, המוחזקות על-ידי משיבה 1 (להלן בהתאמה: אר"י ו-אפיווינד). ביום 13.07.2017, הוּצא לבקשת המבקשות (להלן: אפיסולר) צו מניעה זמני, אשר בעיקרו של דבר, אסר על המשיבים "או מי מטעמם" באפיווינד ובאר"י, לבצע דיספוזיציה במניותיה של אר"י (להלן: צו המניעה).

3.אשר להליך הנוסף – עניינו, בתמצית, בבקשה שהגישה חברת ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ למתן צו לפתיחת הליכים נגד אר"י, בקשר עם חובותיה הנטענים של האחרונה. בהליך הנוסף הוגשו הצעות לאישור הסדר חוב לאר"י, הן מטעם משיבה 2 לבקשה דנא (להלן: בי קיי), הן מטעם אפיסולר. עם זאת, במהלך הדיון שהתקיים בהליך הנוסף ביום 06.12.2022, הובהר כי הצעת ההסדר שהוגשה על-ידי אפיסולר "תתוקן במובן זה שהיא תוגש על-ידי אפיווינד (שהינה בעלת המניות הישירה ב[אר"י] – ולא על-ידי אפיסולר המחזיקה במניות [אר"י] בשרשור)" (פסקה 18 לפסק הדין בהליך הנוסף שניתן ביום 28.3.2023, על-ידי כבוד השופטת א' לושי-עבודי).

4.ביום 27.12.2022 הגישה בי קיי לבית משפט קמא בקשה שהוכתרה כ"בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט", בגדרה נטען כי בקשת ההסדר שהגישה אפיסולר – באמצעות אפיווינד – בהליך הנוסף, מפרה את צו המניעה (להלן: בקשת הביזיון). לאחר שהוגשה תשובת אפיסולר לבקשת הביזיון, התקיים ביום 06.03.2023 דיון בפני בית משפט קמא. בתום הדיון, לאחר שנקבע כי אין צורך בקיום חקירות, שכן "המחלוקת בעיקרה היא מחלוקת משפטית", ניתנה ההחלטה מושא הבקשה דנא, שבגדרה נקבע כאמור, כי הצעת ההסדר שהוגשה על-ידי אפיסולר בהליך הנוסף, יש בה כדי להפר את צו המניעה.

5.מכאן הבקשה שלפניי למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא. אפיסולר טוענת, בעיקרו של דבר, כי החלטת בית משפט קמא הרחיבה את תחולת צו המניעה כך שהוא יחול גם עליה, וזאת מבלי שהדבר התבקש בבקשת הביזיון, ובניגוד להחלטה קודמת של בית משפט קמא מיום 28.07.2020. עוד נטען, כי בי קיי הייתה מושתקת מלטעון להפרת צו המניעה, שעה שאף היא הגישה הצעה לאישור הסדר חוב בגדרי ההליך הנוסף. לבסוף, נטען כי לא היה מקום למנוע מאפיסולר את האפשרות לחקור את המצהיר מטעם בי קיי, שעה שבין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית.

6.מנגד, בתשובת משיבים 5-2 נטען, כי דין הבקשה להידחות, תוך שהוטעם, כי ההליך הנוסף כבר הסתיים במתן פסק דין, ומשכך, הבקשה הפכה לתיאורטית. כן נטען, כי צו המניעה חל על אפיווינד, אשר באמצעותה הגישה אפיסולר את הצעת ההסדר מטעמה, כך שלא היה בהחלטת בית משפט קמא משום הרחבה של תחולת צו המניעה, ואף לא היה צורך בחקירת המצהיר מטעם בי קיי כדי להגיע למסקנה זו.

7.לשלמות התמונה יצוין, כי לאחר שהוגשה תשובת משיבים 5-2, נתגלעה מחלוקת בסוגיית ייצוגם של משיבות 2, 4 ו-5. ברם, כעולה מהודעה שהוגשה ביום 19.06.2023, דומה כי מחלוקת זו באה על פתרונה, תוך שצוין כי משיב 10 מצטרף לעיקר האמור בתשובת משיבים 5-2. עוד יצוין, כי משיבים 7 ו-9 הודיעו כי הם מותירים את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

8.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ובתשובות לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

9.סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי רשות לערער על 'החלטה אחרת' תינתן "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" (ראו גם: רע"א 1883/23 קבוצת וויז'ן א.ש יזמות בע"מ נ' כרמלי, פסקה 17 (10.05.2023)).

10.בענייננו, אפיסולר אומנם טוענת כי "מדובר בהחלטה מצערת ושגויה" של בית משפט קמא. ברם, לא הוצג בבקשה כל טעם מבורר אשר יצדיק את הדיון בערעור על החלטה זו דווקא בשלב זה. זאת, בפרט, שעה שההחלטה מושא הבקשה דנא ממוקדת בהצעה קונקרטית להסדר חוב, אשר אינה עומדת עוד על הפרק, שכן ההליך הנוסף נסתיים זה מכבר בפסק דין מיום 28.3.2023.

11.הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.