החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3036/98 אהרן סופיוב נ. אברהם וויס

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · מינוי מומחה מטעם בית המשפט והסכם דיוניבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדחיית בקשה להביא מומחה מטעם בעל דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שלא לאפשר לבעל דין להביא מומחה גרפולוג מטעמו לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט. נקבע כי הסכמת בעלי הדין למינוי המומחה יצרה הסכם דיוני שלפיו חוות דעתו היא היחידה, וכי ההסכמה נוצרה גם בדיעבד, שכן הצד לא התנגד לנוסח ההחלטה. לפיכך לא נדרשה הכרעה בתוקפה של תקנה 130(ב).

העובדות

בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי התעוררה מחלוקת אם זויפה חתימתו של המנוח על הסכם מכירת חנות. בית המשפט מינה גרפולוג כמומחה מטעמו, והבהיר בהחלטתו כי המינוי נועד לחסוך הבאת ראיות בנושא הזיוף. לאחר הגשת חוות דעת המומחה ביקש בא כוח המבקש להביא מומחה מטעמו, והבקשה נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מינוי מומחה מטעם בית המשפט לפי בקשת בעלי הדין או בהסכמתם יוצר הסכם דיוני לפיו מונעת מהם הזכות להביא חוות דעת מומחה מטעמם?
  2. 2.האם יש צורך להכריע בתוקפה של תקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי לאחר שנקבעה מסקנה אחרת בשאלת ההסכם הדיוני?

הלכות

  1. 1

    מינוי מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין עשוי ליצור הסכם דיוני שלפיו מוותרים הצדדים על הבאת חוות דעת מומחים מטעמם.

    ״שמשמעותו הברורה היא שבעלי הדין ויתרו על זכותם להביא חוות דעת של מומחים מטעמם וקיבלו עליהם כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט תהיה חוות הדעת המקצועית היחידה בתחום הגרפולוגיה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הסכמה דיונית יכולה להיווצר בדיעבד, כאשר בעל דין אינו מתנגד לשילוב דברים בהחלטה ואינו מבקש לתקנה או לערער עליה.

    ״עוד יש לציין כי בא כוח המבקש לא התנגד לכך שדברים אלה נכללו בהחלטה, הוא לא ביקש לתקן את ההחלטה על ידי השמטתם וכן לא ביקש להרשות לו לערער עליה, כולה או מקצתה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מומחה מטעם בית המשפט
  • הסכם דיוני
  • גרפולוג
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

3036/98

בפני:

כב'

השופט י' טירקל

המבקש: אהרן

סופיוב

נ

ג ד

המשיבים: 1.

אברהם וויס

2.

חיה גולדשטיין

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי

בתל אביב-יפו בתיק אזרחי

1942/94

שניתנה ביום 14.4.98 על ידי

כבוד

השופטת צפורה ברון

בשם

המבקש: עו"ד אהרן לירז

ה

ח ל ט ה

1.בדיון בשתי תובענות הדדיות שהגישו בעלי הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שהדיון בהן אוחד, התעוררה מחלוקת בשאלה אם זויפה חתימתו של מורישם של המשיבים (להלן - "המנוח") על הסכם למכירת חנות, שלפי הנחזה על פניו נחתם על ידי המבקש ועל ידי המנוח. אחרי שמינה בית המשפט גרפולוג לשמש מומחה מטעם בית המשפט, וחוות דעתו הוגשה, ביקש בא כוח המבקש להרשות לו להביא מומחה מטעמו. בית המשפט (כבוד השופטת צ' ברון), בהחלטתו מיום 14.4.98, דחה את בקשתו. מכאן בקשתו להרשות לו לערער על ההחלטה.

2.העיון בפרוטוקול התמציתי של הדיון בבית המשפט ביום 29.12.96 מראה כי שאלת הזיוף עמדה במרכז הדברים שהוחלפו בין באי כוח בעלי הדין באותה ישיבה. בעקבות הדברים מינה בית המשפט (כבוד השופטת ר' שטרנברג-אליעז) מומחה מטעמו, תוך שציין, בין היתר, כי "ראוי למנות גרפולוג מומחה מטעם בית המשפט, על מנת לחסוך צורך בהבאת ראיות הנוגעות לטענת הזיוף " (ההדגשות שלי - י' ט'). חלפה עת רבה, למומחה הומצאו מסמכים לצורך בדיקתם, ורק אחרי שהגיש את חוות דעתו ביקש בא כוח המבקש להרשות לו להביא מומחה גרפולוג מטעמו.

הדברים שצוטטו בהדגשה מתוך החלטתו של בית המשפט מיום 29.12.96 לא היו דרושים לצורך ההחלטה בדבר מינויו של המומחה. אין להבינם אלא כסיכום של הדיון שקדם להחלטה וכהסכם דיוני שמשמעותו הברורה היא שבעלי הדין ויתרו על זכותם להביא חוות דעת של מומחים מטעמם וקיבלו עליהם כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט תהיה חוות הדעת המקצועית היחידה בתחום הגרפולוגיה. (למשמעות הסכמתם של בעלי דין למינוי מומחה מטעם בית המשפט כיוצרת הסכם דיוני כזה עיינו, בין היתר, רע"א 3112/93 עזבון המנוחים וולף הוגו (חיים) ואח' נגד מושב גן השומרון ואח' , פ"ד מ"ח (5) 397; ע"א 2688/85 ע"א 2907/95 פנחס נגד כרם מהנדסים ואח' , (טרם פורסם); בר"ע 270/95 (ב"ש) וואסה משה נגד צינור דרום 82 באר שבע בע"מ , (טרם פורסם)).

עוד יש לציין כי בא כוח המבקש לא התנגד לכך שדברים אלה נכללו בהחלטה, הוא לא ביקש לתקן את ההחלטה על ידי השמטתם וכן לא ביקש להרשות לו לערער עליה, כולה או מקצתה. אפילו לא נוצר כאן, אפוא, הסכם דיוני מלכתחילה הרי שנוצר בדיעבד.

3.לאור מסקנות אלה איני רואה צורך לדון בשאלה האם ביטולה של תקנה 130 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- - לפיה לא היו בעלי דין רשאים להביא עדות נוספת של מומחה אחרי שמינה בית המשפט מומחה לפי בקשתם או בהסכמתם - חזר ופתח את הפתח להבאת עדויות נוספות של מומחים. (עיינו, בין היתר, רע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נגד אלוני רחמים ו54- אח' , תקדין עליון, כרך 97 (2), תשנ"ז-תשנ"ח 1997 עמ' 2-859); בר"ע 270/95 (ב"ש) הנ"ל; וכן בסיכום הדעות השונות שהובא בת"א (שלום - ת"א) 5771/96 קורקוס שלומית ובצלאל נגד שיכון ופיתוח , דינים שלום, כרך יא, 172).

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, י"ב באב תשנ"ח

(4.8.98).

ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98030360.

M01

/מפ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

הלכות

  1. 1מינוי מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין עשוי ליצור הסכם דיוני שלפיו מוותרים הצדדים על הבאת חוות דעת מומחים מטעמם.
  2. 2הסכמה דיונית יכולה להיווצר בדיעבד, כאשר בעל דין אינו מתנגד לשילוב דברים בהחלטה ואינו מבקש לתקנה או לערער עליה.