רע"א 3037/05 יוסף נאסר נ. משה חן

המבקש הגיש תביעה בגין תאונה שארעה לו בעבודתו, כנגד המשיבים שהם המעביד והמבטחת. המבקש עסק בהנחת צנרת חשמל בעליית גג, ונפל דרך פתח שנפער ברצפת עליית הגג – פתח שהיה סגור במשטח גבס ומתוחם מכל צדדיו בבלוקים. בית משפט השלום הטיל אחריות על המשיבים, אך קבע כי יש להטיל על המבקש אשם תורם בשיעור של 25%. בית המשפט פסק כי למבקש נכות תפקודית הזהה לנכות הרפואית (20%), וחייב את המשיבים בתשלום פיצויים בראשי הנזק השונים (אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, הוצאות ועזרת הזולת).

המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט הפחית מאשמו התורם, והעמידו על 15%. כמו-כן, הוסיף בית המשפט לפיצוי סכום של 6,000 ש"ח, בגין הפרשי הצמדה וריבית בראש הנזק של הפסד השתכרות בעבר. ביתר ראשי הנזק לא ראה בית המשפט להתערב.

המבקש סבור כי לא היה מקום לייחס לו תרומה כלשהי לתאונה. עוד הוא טוען כי יש להוסיף על הפיצויים שנפסקו לו. דא עקא, שהבקשה אינה מגלה עילה להתערבות בית משפט זה ב"גלגול שלישי". שאלת האשם התורם נבחנה על-ידי שתי ערכאות, שנימקו מדוע בנסיבות המקרה המסוים יש לראות במבקש כמי שתרם, באשמו, לתאונה שארעה; בית המשפט המחוזי, בצדק, הפחית משיעור האשם התורם ואין עילה להוסיף ולהתערב בפסיקתו. הערעור ביחס לגובה הפיצוי שנפסק אינו מגלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית המצדיקה ליבון בערכאה נוספת.

הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסכום של 10,000 ש"ח.