החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3064/20 שחר הררי נ. מנשה אלי נובק

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות ערעור על פסק דין בתביעה לשכר טרחת עורך דיןבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שקיבל ברובו ערעור על פסק דין של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין שקבע כי עורך דין אינו זכאי לשכר טרחה מכוח הסכם המזכה בשכר בהפסקת ייצוג בשלב מתקדם מאוד, מאחר שההליך היה בשלביו הראשונים. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לאחר שמצא כי פסק הדין אינו מעורר שאלה עקרונית ואין צורך במתן רשות ערעור למניעת עיוות דין. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה אף היא, וללא צו להוצאות.

העובדות

עורך דין תבע שכר טרחה מלקוחותיו על ייצוג משפטי שסיפק להם. לפי ההסכם, במקרה של הפסקת ההתקשרות בטרם הכרעה, יהיה זכאי לשכר טרחה כאחוז מהזכייה אם ההליך מצוי בשלב מתקדם מאוד או שמתנהל משא ומתן לפיצוי. בית המשפט המחוזי קבע כי ההליך היה בשלביו הראשונים ולכן לא הגיע לשלב המזכה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הופסק הייצוג המשפטי בשלב מתקדם המזכה את עורך הדין בשכר טרחה לפי הסכם ההתקשרות?
  2. 2.האם מתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין?

הלכות

  1. 1

    חלוף הזמן, התארכות ההליך וכמות הבקשות שהגיש עורך הדין אינם מעידים כשלעצמם על הימצאות ההליך בשלב מתקדם מאוד

    ״כמות והיקף הבקשות שהגיש המבקש בשם המשיבים, אינם מעידים על הימצאות הדברים בשלב מתקדם מאוד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשה לרשות ערעור תידחה כאשר פסק הדין אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואין צורך במתן רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין

    ״לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין״

מילות מפתח

  • שכר טרחת עורך דין
  • רשות ערעור
  • שלב מתקדם מאוד
  • עיכוב ביצוע
  • עיוות דין
  • תיקון כתבי טענות
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

3064/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

שחר הררי

נ ג ד

המשיבים:

1. מנשה אלי נובק

2. גילה אלי נובק

בקשה לרשות ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים

י' שנלר

,

ק' ורדי

ו-

ע' רביד

)בע"א

20283-10-17 מיום 24.2.2020

בשם המבקש:

עו"ד עודד פלג

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' שנלר, ק' ורדי ו- ע' רביד ) בע"א 20283-10-17 מיום 24.2.2020, במסגרתו התקבל ברובו ערעורם של המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ר' ניב ) בת"א 35223-02-13 מיום 9.7.2017, בגדרו התקבלה תביעת המבקש לקבלת שכר טרחת עורך דין בעבור ייצוג משפטי שסיפק למשיבים. בהסכם בין הצדדים נקבע כי במידה ותופסק ההתקשרות על ידי המשיבים בטרם יוכרע ההליך המשפטי, יהיה המבקש זכאי בכל זאת לשכר טרחה כאחוז מסכום זכיית המשיבים, ככל שימצא ההליך בשלב מתקדם מאוד או שינוהל משא ומתן לפיצוי. בית משפט השלום קיבל את התביעה, משמצא כי בייצגו את המשיבים הגיש המבקש לדרישתם עשרות בקשות, תגובות, ערעורים ובקשות לרשות ערעור, המלמדים כי הייצוג הופסק בשלב מתקדם המזכה את המבקש בשכר הטרחה.

2.

כאמור בית המשפט המחוזי קיבל ברובו את ערעורם של המשיבים, בקבעו כי חלוף הזמן והתארכות ההליך, כמו גם כמות והיקף הבקשות שהגיש המבקש בשם המשיבים, אינם מעידים על הימצאות הדברים בשלב מתקדם מאוד. נוכח זאת, ובשים לב לכך שהתמשכות ההליך נסובה סביב סוגיית תיקון כתבי הטענות - אשר טרם באה על פתרונה בעת שהופסק הייצוג - הלכה למעשה ההליך מצוי אך בשלביו הראשונים, ומשכך נפסק כי המבקש אינו זכאי לשכר הטרחה.

3.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא

מעורר

כל שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים, וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין .

4.

משנדחית הבקשה לרשות ערעור, ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצידה. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, כ"ג באייר התש"ף (17.5.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 20283-10-17

הלכות

  1. 1חלוף הזמן, התארכות ההליך וכמות הבקשות שהגיש עורך הדין אינם מעידים כשלעצמם על הימצאות ההליך בשלב מתקדם מאוד
  2. 2בקשה לרשות ערעור תידחה כאשר פסק הדין אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואין צורך במתן רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין