רע"א 3069/99 ייבגני סולובויי נ. ניט ליין בע"מ

בקשה לרשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות.

1.המבקש הגיש בבית משפט השלום ברחובות תובענה לסעד של פינוי כנגד המשיבים 1-3. בית המשפט דחה את התובענה בהתאם לתקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 עקב אי הפקדת ערבות בנקאית כערובה להוצאות. נוסף על כך הורה בית המשפט, בהחלטה נפרדת, על ביטול הליכי כינוס הנכסים שהתנהלו במסגרת התובענה, וציווה על כונס הנכסים - עו"ד אזוגי - להשיב את הנכס נשוא המחלוקת לחזקת המשיבים 1-3. בעקבות החלטה זו פנה המבקש (ולא הכונס) בבקשה לבית משפט השלום כי "יתקן החלטתו ויבטל את הוראתו בדבר החזרת הנכס לנתבעים" (ראה נספח ל"ב לתשובת המשיבים). בית המשפט דחה את הבקשה בהסתמך על ההלכה הפסוקה לפיה משנדחית תובענה פוקעים כל הסעדים הזמניים שניתנו בגדרה. לאחר זאת, ומשלא הושב הנכס לחזקתם, פנו המשיבים 1-3 לבית משפט השלום, בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, כי יאכוף את המבקש ואת כונס הנכסים בקנס או במאסר לציית לפסק הדין ולהחלטותיו האמורות. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי "נוצר מצב שלא ניתן לקיים את הצו" משנתברר כי לאחר שהושב המושכר לחזקת המבקש הוא השכירו לצד ג' - היא המשיבה 4 בענייננו. ככל הנראה שתלויים ועומדים הליכים נוספים בין בעלי הדין.

ערעורו של המבקש שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו על דחיית תובענת הפינוי והצו שניתן לכונס הנכסים נדחה, ומכאן הבקשה לרשות לערער שלפני.

2.בבקשה לרשות לערער שלפני טוען המבקש שתי טענות עיקריות .טענתו האחת נוגעת להחלטת בית המשפט לדחות את תובענתו בהתאם לתקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. בעניין זה טוען המבקש כי משלא עלה בידו להפקיד ערבות בנקאית כפי שנדרש, הגיש "הודעה לבית המשפט" ובה ביקש למחוק את התביעה "הואיל ובשל קשיים טכניים לא היה ניתן להנפיק ערבות בנקאית מבנק בישראל". ממשיך וטוען המבקש כי טעה בית המשפט משלא הרשה לו, בנסיבות העניין, להפסיק את התובענה כאמור בהוראת התקנה. בדחותו את התביעה, ובהתיחס להודעת המבקש, קבע בית המשפט בהחלטתו כי ההודעה שנמסרה לבית המשפט כללית וסתמית ולא הובאו בה נסיבות כלשהן המצדיקות את הפסקת התובענה במקום דחייתה. הטענה האחרת בפי המבקש מתיחסת להחלטת בית המשפט להורות לכונס הנכסים - עו"ד אזוגי - להשיב את המושכר נשוא המחלוקת לחזקת המשיבים 1-3, אף על פי שאין הדבר אפשרי מבחינה מעשית שכן המושכר כזכור מוחזק בשכירות בידי המשיבה 4.

3.דין הבקשה להידחות.

השאלה אם היה מקום להפסיק את התביעה או לדחותה כבר נבחנה בשתי ערכאות, ואין מקום לבדיקה חוזרת של הענין בערכאה שלישית. אין גם מקום לבחינה חוזרת של החלטות הערכאות שקדמו לי לגבי החזרת המצב לקדמתו ככל שהדבר נוגע ליחסים שבין בעלי הדין. טענות ותביעות נגד הכונס ושל הכונס, לרבות טענתו שלא ניתן להשיב את המצב לקדמתו, והתוצאות הנובעות מכך, דינן להתברר במסגרות משפטיות אחרות.

הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבים מס' 1-3 שכ"ט עו"ד 15,000.- ש"ח.