רע"א 3076/21רחל הניג נ. י.ב זיו נכסים וקבלנות בע"מ

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' דאוד ) בע"א 49596-12-20 מיום 30.3.2021 במסגרתו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (השופט ע' נווה ) בתא"מ 57606-50-19 מיום 19.11.2020 בו נדחתה תביעה כספית שהגישה המבקשת נגד המשיבה בגין איחור במסירת דירה שנרכשה ממנה.

1.

המבקשת הגישה תביעה כספית נגד המשיבה בבית משפט השלום לפיצוי בסך של כ-70,000 ש"ח בגין איחור במסירת דירת מגורים שרכשה מהמשיבה ונזקים שנגרמו לה עקב האיחור. ביום 19.11.2020 נדחתה התביעה. בית משפט השלום דחה את טענת המבקשת כי המשיבה איחרה במסירת הדירה, לאחר שנדרש לפרשנות סעיפי הסכם המכר שנחתם בין הצדדים. נקבע כי המבקשת עצמה התעכבה מלמלא את תנאי הסכם המכר, לרבות הסדרת התשלומים והפקדת הערבויות לפי חוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ב-1974 (להלן: ערבויות חוק המכר ) שהיו ברשותה. עוד נקבע כי לא הוכח שבדירה התגלו ליקויים המצביעים על כך שהדירה אינה ראויה למגורים, ואף טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שניתן טופס אכלוס (טופס 4). על פסק דין זה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 30.3.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, לאחר שנקבע כי לא מתקיים כל חריג המצדיק התערבות בקביעות בית משפט השלום, ובצדק נקבע כי העיכוב במסירת החזקה נבע מהתנהגות המבקשת עצמה.

מכאן לבקשה שלפנַי.

2.

לטענת המבקשת, הבקשה מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי", שכן היא מעלה שתי סוגיות משפטיות עקרוניות אשר להן חשיבות ציבורית רבה: האחת, לגבי החובה המשתמעת המוטלת על רוכש דירה להשיב את ערבויות חוק המכר שברשותו עובר לקבלת החזקה בדירה. השנייה, בקשר לחשיבותו של טופס 4, כאשר מפסקי הדין עולה כי יש בטופס האמור כדי להצביע על כך שדירת המגורים ראויה למסירה לרוכש.

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים שבהם הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה למתן רשות ערעור תגרום לעיוות דין (תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; וראו למשל, לאחרונה: רע"א 691/21 פלוני נ' טרפזניקובה , פסקה 11 (3.5.2021); רע"א 2919/21 רז נ' רוטמן (29.4.2021)). לא מצאתי כי הבקשה עומדת באמת מידה מצמצמת זו. חרף נסיונה של המבקשת לשוות לבקשה נופך עקרוני, הבקשה אינה מעוררת כל היבט משפטי עקרוני כללי החורג מעניינם הפרטני של הצדדים. לא התרשמתי כטענת המבקשת כי מדובר בסוגיות אשר להן "השפעה רוחבית על כלל רוכשי הדירות במדינת ישראל". ההכרעה בסוגיה נסובה על יישום הדין בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ופרשנות הסכם המכר הספציפי שנערך בין הצדדים. גם לא שוכנעתי כי נגרם למבקשת עיוות דין.