רע"א 3084/20 עזר לוגסי נ. י.ר. לנקרי מסחר (2004) בע"מ

1.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.2.2020 (ע"א 14901-06-19, השופטת הבכירה מ' נד"ב והשופטות ח' קיציס ו- י' רוטנברג ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה מיום 29.4.2019 (ת"א 6353-10-15, השופט א' ברנד ).

2.

מקורה של הבקשה שבפני בהליך שכוון לביצועו של שטר חוב של המשיבה, חברה משפחתית שהפעילה מרכול. השטר, שהסכום הנקוב בו הוא 800,000 שקלים, נחזה להיות חתום על-ידי אורון לנקרי, בן המשפחה (להלן: אורון ). ביום 13.3.2007 אורון קיבל ייפוי כוח כללי מאסיפת בעלי המניות של המשיבה לפעול בשמה, וביום 31.8.2009 בוטל ייפוי הכוח שניתן לו. יצוין כי השטר נושא את התאריך 3.3.2009.

3.

המבקש הגיש בקשה לביצוע השטר ללשכת ההוצאה לפועל. המשיבה הגישה התנגדות לביצוע השטר, ובה היא טענה, בין היתר, כי השטר לא נחתם במועד הנקוב בו אלא במועד מאוחר יותר, לאחר שבוטל ייפוי הכוח, וכי ממילא אורון חרג מההרשאה שניתנה לו כאשר חתם על השטר.

4.

ביום 24.9.2015 החליטה לשכת ההוצאה לפועל (הרשמת ו' רביב ) על העברת התיק לבית משפט השלום, וביום 24.1.2016 זה נתן למשיבה רשות להתגונן.

5.

לאחר שבחן את טענות הצדדים, קבע בית משפט השלום כי המשיבה חייבת על-פי השטר, בהתאם לעקרונות החלים על חתימה מכוח הרשאה.

6.

המשיבה הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, וזה התקבל. בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כי הוכח שהשטר נחתם לאחר תום התקופה שבה אורון היה מוסמך לפעול בשם המשיבה, וזאת כפי שעולה מעדותו של המבקש עצמו.

7.

בבקשת רשות הערעור דנן טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי לא היה מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום ששמע את העדויות והתרשם מהן באופן בלתי אמצעי.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עניינו של המבקש אינו מעורר כל היבט עקרוני. הוא נבחן בשתי ערכאות אשר הכרעותיהן, על אף השוני ביניהן, נטועות בנסיבותיו הספציפיות של המקרה. כמו כן, לא מצאתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין, וזאת בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי ביסס את פסק דינו, בין היתר, על אמירה מפורשת בעדותו של המבקש עצמו.

9.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.