רע"א 3101/01 צח אורני נ. מיכאל גרוס

המבקשים 1 ו3- הם בעלי מניות מיעוט בחברה המשיבה 5. הם עתרו לבית המשפט המחוזי לקבלת שורת סעדים זמניים, שנועדו, ככלל, להגדיל את יכולת השפעתם ופיקוחם על החברה, על מנת למנוע או לבטל את קיפוחם הנטען. עתירתם לסעדים זמניים נדחתה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

השגות המבקשים על נימוקי בית המשפט המחוזי (השופט י' זפט), ביחס לכל אחד מן הסעדים הזמניים שהתבקשו, אינן מצדיקות התערבות בהחלטתו, וזאת מבלי שאחווה דיעה בדבר צדקת הטענות ככל שהן נוגעות לסעדים קבועים כלשהם. הסיבה לכך פורטה בסוף החלטתו של בית המשפט קמא:

"ולשיטה אחרונה: כפי שהדברים נראים הנתק בין המבקשים למשיבים סופי והאפשרות לשיתוף פעולה מועיל בניהול ענייני החברה נראית בעליל לא סבירה.

אחד הסעדים בכתב התביעה - חיוב המשיבים לרכוש את מניות המבקשים בחברה. אם אכן יוכח קיפוח המיעוט, קרוב לוודאי שזה הסעד שיימצא ראוי בנסיבות העניין, והדעת נותנת שבקביעת שווי המניות יילקח בחשבון שווי החברה תוך ניטרול צעדים שננקטו או יינקטו בעתיד לשם הצגת ערך נמוך למניות.

לו השכילו הצדדים היו מרכזים את מאמציהם בקביעת הערך הראוי של שווי מניות המבקשים, במקום בהתדיינויות ארוכות ועקרות שעיקר כוחן בניסיון להתשת הצד שכנגד."

אכן, נראה כי די בטעם זה כדי להוביל לדחיית הבקשה. טענות המבקשים לא שכנעוני, כי, כדבריהם, "עם המשך הפעילות ... קשה ו/או אי אפשר יהיה לנטרל צעדים שננקטו ו/או יינקטו לשם הצגת ערך נמוך למניות, והמבקשים לא יוכלו לזכות בסעד אשר נתבקש". כל קובלנות המבקשים בדבר קיפוחם יידונו במסגרת התביעה העיקרית, ואם יימצא בהן ממש הן יילקחו בחשבון לעניין הסעד הסופי. בצדק סבר השופט זפט, כי העמקת אחיזתם של המבקשים בניהולה השוטף של החברה לעת הזו, על רקע הסכסוך החריף שבין הצדדים, לא תקדם את טובת החברה.

הבקשה נדחית.