רע"א 3104/13 האחים שרגאוי ייזום ובנייה בע"מ נ. גינדי החזקות דירות יוקרה ב

לפני בקשה למתן רשות ערעור, במעמד צד אחד, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ש' אלמגור ), בהפ"ב 19107-03-13 מיום 28.4.2013, בה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו ארעי שיאסור על חילוט ערבויות בנקאיות. הבקשה מופנית עוד כנגד החלטת בית המשפט המחוזי, מיום 29.4.2013, שלא להיעתר לבקשת המבקשת להקדים את מועד שמיעת הדיון ביום אחד, ולחלופין למתן צו ארעי המאריך את מועד חילוט הערבות ב-24 שעות.

עניינה של הבקשה בניסיון נוסף של המבקשת למנוע את מימושן של ערבויות בנקאיות אוטונומיות על ידי המשיבות (להלן: הערבויות ). השתלשלות העניינים העובדתית והדיונית שקדמה לבקשה דנן פורטה בהחלטתי מיום 14.4.2013 ואיני רואה צורך לחזור על הדברים במסגרת הבקשה הנוכחית [רע"א 2502/13 האחים שגראוי ייזום ובניה בע"מ נ' גינדי החזקות דירות יוקרה בע"מ (14.4.2013)]. אציין רק כי בקשה שהגישה המבקשת למתן צו מניעה זמני שיאסור על חילוט הערבויות עד להכרעה בתובענה שהגישה נגד המשיבות נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי וכי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו נדחתה אף היא.

לאור האמור, הגישה המבקשת בקשה נוספת, במעמד צד אחד, למתן צו מניעה זמני שיאסור על חילוט הערבויות, עד להכרעה בתובענה, הפעם בטענה כי יש להעביר את הסכסוך בין הצדדים להכרעת בורר. בית המשפט המחוזי קבע כי אין ליתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד וקבע את הדיון בבקשה במעמד הצדדים ליום 30.4.2013 בשעה 09:00. המבקשת הגישה בקשה להקדמת מועד הדיון ב-24 שעות, ולחלופין למתן צו מניעה ארעי שיידחה את מועד חילוט הערבויות. המבקשת ציינה בבקשתה כי המועד האחרון לפירעון הערבויות חל ביום 30.4.2013. על רקע זה, טענה המבקשת כי במידה ותידחה בקשתה לא יהיה בידה מספיק זמן לשם הגשת ערעור לבית משפט זה. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.

על החלטות אלה מלינה המבקשת בבקשה דנן, בה היא שבה על טענתה כי מועד הדיון שנקבע אינו מספיק על מנת לאפשר לה, במידת הצורך, להגיש ערעור לבית המשפט העליון באופן שעלול לגרום לה לעיוות דין. לפיכך, עותרת המבקשת ליתן צו ארעי אשר יאריך את מועד חילוט הערבויות לפרק זמן סביר לאחר החלטת בית המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

כידוע, בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות של הערכאה הדיונית שעניינן במתן סעד זמני, כל שכן בהחלטות בדבר מועדי דיונים. בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע את הדיון בבקשה למתן צו מניעה ארעי ליום 30.4.2013. המדובר בהחלטה בעניין מועדי דיון שאין ליתן עליה רשות ערעור [סעיף 1(1) ל צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), ה תשס"ט- 2009].

באשר לבקשת רשות הערעור על ההחלטה שלא להעניק צו מניעה ארעי שיאסור על מימוש הערבויות או שיידחה את מועד חילוטן; אין לי אלא להפנות לנימוקי החלטתי מיום 14.4.2013, אשר התבססו בעיקרו של דבר על האופי האוטונומי והבלתי תלוי של הערבויות שהמבקשת מנסה כעת, שוב, למנוע את מימושן. אוסיף, כי לטעמי אין ממש, בלשון המעטה, בטענת המבקשת כי עלול להיגרם לה עיוות דין. המבקשת תהא רשאית להעלות את כלל טענותיה לפני בית המשפט המחוזי, לרבות הטענה כי דרוש לה זמן התארגנות לשם הגשת ערעור, אם וככל שיהיה בכך צורך, ואין להקדים את המאוחר על ידי מתן צו מניעה ארעי עוד בטרם התקיים הדיון בבקשתה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות. ואולם, נוכח הוראת סעיף 1(1) לצו דנן ונוכח מכלול הנסיבות שפורטו לעיל הנני מחייב את המבקשת בתשלום סך של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.