רע"א 3106/99 חנן סינדל נ. זבולון סופיוב

בפני בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון.

1.המשיב הגיש לביצוע שטר חוב בחתימת המבקש. המבקש הגיש התנגדות לביצוע השטר בטענות מטענות שונות (השטר לא נמסר למשיב, הוא נגנב מן המבקש, לא ניתנה תמורה בעדו, השטר לא הוצג לפרעון ולא נמסרה הודעת חילול). ניתנה לו רשות להתגונן רק בטענת זיוף. בקשת רשות ערעור שהגיש על אי מתן רשות להתגונן גם בטענות נוספות, כמו גם על החלטות שמנעו ממנו גילוי מסמכים ושאלונים נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ו' אלשיך). ועל ידי בית המשפט העליון (כב' השופט י. טירקל - ברע"א 7428/95).גרפולוג שמונה על ידי בית המשפט קבע, כי "במידה רבה של סבירות" כתב היד על גבי השטר הוא כתב ידו של המבקש והחתימה היא חתימתו. בקשות המבקש לעדכן את טענותיו בשלב זה ולהגיש תצהיר נוסף נדחו בעיקרן ומשהודה, למעשה, באמיתות חתימתו על השטר קיבל בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ר' רונן) את תביעתו של המשיב. ערעורו של המבקש על פסק דין זה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים א. אבן-ארי, ד. בר-אופיר וה. אחיטוב). בית המשפט המחוזי קבע, כי העלאה חוזרת של נושאים שנדונו ונדחו בבקשות רשות הערעור שהגיש המבקש "היא טרדנות לשמה ומן הראוי להגיב עליה בפסיקת הוצאות ראויות.". בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, גם את טענותיו של המבקש כנגד פסק הדין בקבעו כי משהוגבלה הגנתו לטענת הזיוף ומשהודה (בעקבות הגשת חוות דעת המומחה) באמיתות חתימתו היה דין התביעה כנגדו להתקבל. כמו כן, חוייב המבקש בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.

2.בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 10.5.99. ביום 16.5.99 נמסרה לבא כוח המבקש הודעה על קביעת ערבון בסך 10,000 ש"ח ועל חיובו להפקידו תוך שלושים יום. ביום 14.6.99, על סף תום המועד, הגיש המבקש בקשה בהסכמה להארכת מועד עד ליום 10.7.00 - לשם גיוס כספי הערבון מהורי אשתו (שהם חברי קיבוץ שנטלו הלוואה מן הקיבוץ לשם כך). דא עקא גם בחלוף מועד זה לא הופקד הערבון ולפיכך ניתנה ביום 26.7.99 החלטת כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ, בה ניתנה למבקש האפשרות לנמק מדוע לא תידחה בקשת רשות הערעור שהגיש עקב אי הפקדת הערבון.

3.בתגובה הגיש המבקש את הבקשה שבפני - בקשה לפטור מהפקדת ערבון, ולחלופין להארכת מועד נוספת להפקדתו. בבקשתו טען, כי הנסיון לקבלת הלוואה מן הקיבוץ לא צלח, וכי בסופו של דבר תתאפשר בלת הלוואה חליפית עד סוף אוגוסט 1999. לטענת המבקש, הוא מתגורר עם אשתו וארבעת ילדיו הקטינים בבית שכור. מצבם הכלכלי קשה והם שקועים בחובות - ל"בזק" לרשות המקומית, למוסד לביטוח לאומי, לרשויות המס ועוד. עוד נטען (בלא פירוט ובלא מסמכים) כי אשת המבקש מפרנסת את המשפחה מעבודתה כנהגת מונית שהיא שוכרת וכי המבקש עצמו סובל מבריאות לקויה ואינו מסוגל לעבוד באופן סדיר (גם טיעון זה לא נתמך בתיעוד כלשהו). לבני הזוג אין חסכונות, למבקש אין חשבון בנק וחשבונה של אשתו מעוקל. לטענתו של המבקש, מעוררת בקשת רשות הערעור שאלות בעלות חשיבות כללית, כגון זכות בעל דין לשלוח שאלון ולקבל מענה עליו בטרם ניתנה לו רשות להתגונן, זכותו לתקן את כתבי טענותיו לאחר הגשת חוות דעת, ושאלת זכותו של בעל דיון לשוב ולעורר בערעור על פסק דין נושאים שנדונו ונדחו בבקשות רשות ערעור (המבקש מודע להלכה בעניין זה, אלא שהוא מבקש לשנותה ולמצער - לסייגה).

4.המשיב מתנגד לבקשה. ראשית הוא מציין, כי הבקשה לפטור מערבון לא הוגשה בטרם חלף המועד (המוארך) להפקדת הערבון, ואף לא סמוך לאחר מכן. אלא רק משנתבשר המבקש על הכוונה לדחות את בקשת רשות הערעור שלו עקב זאת. בהתייחסו לטענות המבקש בדבר מצבו הכלכלי טוען המשיב כי בהליך אחר שהוא מנהל כנגד המבקש, העלה המבקש טענות העומדות בסתירה להצגתו כחסר כל וכבטל מעבודה. לעניין זה צרף המשיב פרוטוקול דיון בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו מיום 19.7.99 (כשבועיים לפני הגשת הבקשה שבפני) ובו העיד המבקש:

"יש לנו (למבקש ולאשתו - א.ז.) 2 מוניות. אני ואשתי עובדים בבוקר, ולפעמים יש נהג אחה"צ."

ניתנה למבקש אפשרות להתייחס לדברים אלה, אך הגם שהחלטת כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ לעניין זה הומצאה לבא כוחו עוד ביום 28.12.99 בחר המבקש שלא לעשות שימוש בזכות זו.

5.דין הבקשה לפטור מערבון (ולחלופין להפחתתו או לדחיית המועד להפקדתו) להידחות. כידוע נדרש מבקש פטור להראות כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בהוצאות הערבון וכי סיכויי ההליך ממשיים (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383). המבקש לא הוכיח את שני אלה. הפירוט שמסר באשר לנכסיו ולהכנסותיו לוקה, על פני הדברים, בחסר. האמירה כי פרנסת משפחתו מושתתת על הכנסת אשתו הנוהגת במונית שכורה אינה מתיישבת (בהיעדר הסבר - שכאמור לא ניתן) עם אמירה סותרת לפיה המבקש ואשתו הם בעלים של שתי מוניות המופעלות על ידיהם ועל ידי אחר. גם אי-צירוף מסמכים המעידים על אי-יכולתו של המבקש לעבוד או על חשבון הבנק של אשתו עומד למבקש לרועץ: ניתן היה להניח, כי מי שסובל מבעיות רפואיות המונעות ממנו לעבוד יוכל להמציא אישורים רפואיים המאמתים עניין זה ויפנה מן הסתם למוסד לביטוח לאומי על מנת לעמוד על זכויותיו. לא הוצגו כל מסמכים לעניין זה. גם סיכויי בקשת רשות הערעור נראים, על פניהם קלושים. אין להניח, כי טענות דוגמת הטענות שנדחו על ידי כב' השופט טירקל ברע"א 7428/95 יידונו שנית כעת במסגרת בקשת רשות לערעור שני (וראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). נסיונו של המבקש לשנות הלכה מוצקה ומבוססת הוא, כמובן, לגיטימי. אך הסיכויים כי כך ייעשה הם מועטים. בפרט בנסיבות המקרה כאן - כאשר המבקש חזר בו מטענת ההגנה היחידה שהותר לו להעלות - לאחר שעומת עם חוות דעת מומחה.

מן הטעמים המצטברים הללו, אני דוחה את בקשת המבקש לפטור מערבון או להפחתתו. הארכת המועד המבוקשת חלפה זה מכבר ובמהלכה לא הגיש המבקש כל הודעה לפיה ביכולתו לשאת בהפקדת הערבון. כך שגם בקשתו החלופית לעניין זה נדחית.

משלא הופקד ערבון ומשנדחתה הבקשה לפטור מהפקדתו, הרי, בהמשך להחלטת כב' הרשמת מאק קלמנוביץ מיום 26.7.99, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור, בהתאם להוראות תקנות 404 (ב) ו - 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.