פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3122/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
עדנאן זערורה
נ ג ד
המשיבה:
רשות השידור
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.3.2021 בע"א 8435-11-20 שניתן
על-ידי כבוד הנשיא א' אברהם
בשם המבקש:
עו"ד אלשחברי עבד
אלרחמאן
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.3.2021 (ע"א 8435-11-20, הנשיא א' אברהם ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה מיום 6.9.2020 (תא"ם 36635-03-19, השופטת א' הלר ).
2.
מקורו של ההליך שבפני בתביעה על סכום קצוב שהגישה המשיבה נגד המבקש במסגרת תיק הוצאה לפועל בשנת 2010. התביעה הוגשה בגין אי-תשלום אגרה שהוטלה בעבר על מי שהחזיקו במכשיר טלוויזיה לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, שבוטל בינתיים (וכמוהו בוטלה גם רשות השידור שתחתיה בא תאגיד השידור הציבורי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014). מסיבות שלא התחוורו עד תום, הטיפול בתיק התעכב. בשנת 2019 הגיש המבקש בקשה למתן רשות להתגונן, ובית משפט השלום נעתר לה כך שהתיק הועבר לדיון במתכונת של סדר דין מהיר.
3.
בעיקרו של דבר, המבקש טען להגנתו כי כלל לא החזיק במכשיר טלוויזיה בשנים הרלוונטיות לתביעה. לעומת זאת, מצד רשות השידור הוגשו מסמכים המעידים על החוב (שעל פי הנטען היוו רשומה מוסדית) וכן תצהיר של מי שעבדה בה באותן שנים. תצהיר זה הפנה לעובדות שהיו בידיעתה של רשות השידור, ובכלל זה העובדה שהמבקש העלה בעבר טענה ששילם את חובו (להבדיל מן הטענה שאינו מחזיק במכשיר טלוויזיה). המבקש טען מנגד כי תצהיר זה צריך להיחשב עדות שמועה, וכי המסמכים שצורפו לו אינם קבילים כראיה.
4.
בית משפט השלום קיבל את התביעה באופן חלקי וקבע כי על המבקש לשלם את חוב האגרה לתקופה שבין שנת 2003 ועד למחצית השנייה של שנת 2007 (שכן החוב בגין האגרה שלא שולמה בשנת 2002 התיישן זה מכבר). בית משפט השלום קבע כי רשות השידור עמדה בנטל ההוכחה לפיו המבקש החזיק במכשיר טלוויזיה בתקופה האמורה.
5.
המבקש הגיש ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט המחוזי הדגיש כי הערעור מכוון כלפי הממצא העובדתי שהמבקש החזיק בעת הרלוונטית מכשיר טלוויזיה, וכי אין מקום לכך שערכאת הערעור תתערב בממצא זה.
6.
בקשת רשות הערעור דנן מכוונת כלפי פסקי דינן של הערכאות הקודמות, ומועלות בה טענות בנושאים של סדרי דין וראיות. דין הבקשה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, ולא התרשמתי שדחייתה תגרום לעיוות דין למבקש.
7.
ניתן להבין את אי-הנחת של המבקש, שנושא כעת לא רק בתשלום האגרה, אלא גם בהוצאות המשפט שהושתו עליו במסגרת ההליכים. אולם, זוהי התוצאה הנובעת מרצונו למצות את זכויותיו בהתדיינות מסוג זה.
8.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות בערכאה זו.
ניתנה היום, ה'
בסיון התשפ"א (16.5.2021).
ש ו פ ט ת