רע"א 3128/97 עואד עמאר (קטין) נ. מרג'יה סאמי

1.בית משפט קמא לא נענה לבקשה למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי. בהתייחסו למומחה הנוירולוגי שקבע לנפגע 20% נכות, אמר בית המשפט כי מומחה זה "ראה חומר פסיכיאטרי ואחר, עובר למתן חוות דעתו, והוא התייחס לממצאים אלה בחוות דעתו, ואף ציין כי הוא מוסמך להעריך תוצאות הפגיעה הנוירולוגית, גם לגבי הסימפטומים הפסיכו-סוציאליים, כתוצאה מהפגיעה".

על כך הבקשה שלפנינו.

2.בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים או מי מהם העלולים לנסות ל"דוג" חוות דעת רפואית בתחום זה או אחר. לבית המשפט שיקול דעת אותו עליו להפעיל בזהירות ובהתאם לחומר שלפניו.

3.בית המשפט ימנה מומחה בתחום מסוים אם מוצא הוא אחיזה לפגיעה באותו תחום ולא ייצור כפילות במינויים. אם ימצא לנכון, יבקש הוא מהמומחים אותם מינה או מי מהם לחוות דעתם בשאלה אם יש - מהבחינה הרפואית - מקום למנות מומחה או מומחים בתחומים נוספים וישקול את עצתם. אף שבדרך כלל ימנה בית המשפט מומחים כמבוקש, יעשה הוא כך אם יש תשתית, לפחות לכאורית, לצורך במינוי כזה ולא יעשה כן אם אין אחיזה לכך בחומר העומד לנגד עיניו לעניין המינוי.

4.לאור העובדה שהתחום הנפשי והנוירולוגי משיקים לעתים זה לזה ולאור חוות דעתו ועדותו של הנוירולוג, אין מקום להתערב בהחלטתו של השופט שסרב למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

5.אם במהלך המשפט יתברר לבית המשפט מחומר הראיות שיש מקום למינוי כזה, יכול הוא בכל שלב להורות על כך בין על פי בקשת צד ובין ביוזמתו.

6.אינני מוצאת להזמין תשובה לגופו של עניין והבקשה נדחית ללא צו להוצאות.