רע"א 3152/15 אוחנה אלי נ. אשגאן אבו עיסא

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 5.4.2015 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' פורג ) בגדרה התקבלה בקשת המשיבים לתיקון כתב התביעה באופן שהמשיבה 4 תצורף כנתבעת נוספת בתיק.

1.

בתאונת דרכים שאירעה ביום 7.11.2011 קיפחו את חייהם איהד אבו עיסא ע"ה (להלן: המנוח ) ויוסף שיבלי ע"ה (להלן: שיבלי ). היורשים והתלויים של המנוח ושל שיבלי הגישו תביעות, נפרדות, נגד המבקשים: תביעת יורשיו ותלוייו של המנוח מתבררת בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (להלן: תביעת יורשי המנוח ) ותביעת יורשיו ותלוייו של שיבלי מתבררת בבית משפט השלום בהרצליה (להלן: תביעת יורשי שיבלי ). בכתבי ההגנה שהגישו המבקשים, הנתבעים בשתי התביעות, נטען כי הם אינם נושאים באחריות לנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מהתאונה המצערת.

2.

ביום 24.6.2013 הגישו התובעים בתביעת יורשי שיבלי בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שהמשיבה 4 (להלן: קרנית ) תצורף כנתבעת נוספת בתיק, ובהחלטתו מיום 29.7.2013 קיבל בית משפט השלום בהרצליה את הבקשה. ביום 4.2.2015 לאחר שנשמעו העדויות, פנו המשיבים לבית משפט קמא בבקשה דומה לתיקון כתב התביעה וצירופה של קרנית כנתבעת נוספת. המבקשים התנגדו לבקשה. קרנית, שתגובתה התבקשה, לא התנגדה לה. יצוין, כי ביום 18.2.2015 חזר בית משפט השלום בהרצליה והורה על עיכוב ההליכים בתביעת יורשי שיבלי עד למתן פסק דין בתביעת יורשי המנוח, כיוון שבהליך אחרון זה כבר נשמעו העדים ועל מנת למנוע כפל התדיינות באותן הסוגיות.

3.

בהחלטתו מיום 5.4.2015 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבים לתיקון כתב התביעה וצירופה של קרנית כנתבעת. לאחר שעמד על כללי הדין וההלכות העוסקות בתיקון כתב תביעה וצירוף בעלי דין קבע בית משפט קמא כדלקמן:

"לאחר שקראתי בעיון את טענות הצדדים, סבורני שבמקרה דנן, יש להתיר את צירוף קרנית כנתבעת נוספת כדי לקיים בירור מקיף ומלא של המחלוקת לגבי התאונה בין כל הצדדים ולהכריע בה באופן מלא וסופי. על מנת למנוע חשש ממשי למתן הכרעות סותרות ולפתור את התסבוכת הדיונית שנוצרה בענייננו, אין מנוס מצירוף קרנית כנתבעת, למרות השלב הדיוני המתקדם (לקראת סיום ההוכחות) בו מצוי ההליך וגם אם יהיה בכך כדי להאריך במעט את ההליך".

בית משפט קמא עמד על "המחדל הדיוני" שרובץ לפתחם של המשיבים אשר הגישו את תביעתם נגד המבקשים בלבד ולא הגישו בקשה לצירופה של קרנית קודם לשמיעת ההוכחות, אך קבע כי חרף מחדלים אלה והשלב בו הוגשה הבקשה יש לקבלה, שכן אחרת עלולות להתקבל "הכרעות סותרות בערכאות דיוניות שונות, מצב דברים שיכול ויביא להתדיינויות מרובות ולבזבוז זמנם של הצדדים והערכאות השונות". נזק אפשרי זה, נאמר, גדול מהנזק שעלול להיגרם למבקשים מצירופה של קרנית בשלב זה של ההליך. על-אף קבלת בקשתם, חייב בית המשפט המחוזי את המשיבים בהוצאות המבקשים.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

4.

בבקשה טוענים המבקשים כי שגה בית משפט קמא בקבלו את בקשת המשיבים בשלב זה של ההליך, בפרט על רקע העובדה שבתביעת יורשי שיבלי, שחלק מהתובעים בה הם גם התובעים בהליך נשוא הבקשה דנא, הוגשה בקשה לצירופה של קרנית עוד בשלב קדם המשפט. נטען, כי אין להשלים עם מחדליהם של המשיבים הנוקטים "טקטיקות משפטיות בנסיון לזכות ביתרון דיוני שלא כדין". ובמקרה זה, כדי "לכפות" שמיעה חוזרת של העדה המרכזית מטעם המשיבים, אשר בעדותה הראשונה שטחה גרסה "בלתי נוחה" עבורם. לבסוף טוענים המבקשים, כי, בניגוד לאמור בהחלטת בית משפט קמא, קביעותיו יחייבו את קרנית, גם אם לא תצורף כנתבעת.

דיון והכרעה

5.

לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בלי שתתבקש תשובה. כידוע, אין דרכו של בית משפט זה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בנוגע לאופן ניהול ההליך התלוי ועומד בפניה (ראו, למשל, רע"א 8319/09 פלונית נ' מרכז רפואי מ.ר.ב בע"מ (31.1.2010)). כפי שיפורט, איני סבור כי בענייננו קמה עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת בית משפט קמא.

6.

כאמור לעיל, בהחלטתו עמד בית משפט קמא על הדין ועל הפסיקה העוסקת בסוגיות של תיקון כתבי טענות וצירוף בעלי הדין ועל התכליות שבבסיסן ומצא כי בענייננו יש לאפשר את התיקון והצירוף המבוקשים, בין היתר, כדי שבאופן זה ניתן יהיה לברר ולהכריע את הסוגיות שהן באמת במחלוקת בין הצדדים (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) וכדי שכל בעלי הדין "הדרושים" יצורפו לתיק (תקנה 24 לתקנות). בית משפט קמא לא התעלם מהמחדלים הדיוניים בהם לקו המשיבים ומהנזק המסוים שעלול להיגרם מקבלת הבקשה, אך סבר כי הנזקים שעלולים להיגרם מדחיית הבקשה, ובעיקר, המחיר שישלמו הצדדים והמערכת אם תינתנה החלטות סותרות בערכאות שונות - מצדיקים את קבלתה. מעבר לכך שהחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, החלטה זו גם עולה בקנה אחד עם עמדה שהובעה בפסיקה ושלפיה " שיהוי, בפרט שאינו קיצוני, אינו צריך להביא מניה וביה לדחיית בקשה לתיקון כתב תביעה בהתחשב בתכליות המונחות בבסיס מוסד זה" ( רע"א 8628/13 פלונית נ' אמודאי , פסקה 10 (10.4.2014) להלן: עניין אמודאי ). הוסבר, כי במקרים בהם נראה כי יש לקבל בקשה לתיקון כתב טענות, אך זו הוגשה בשיהוי או תוך מחדלים אחרים - יש לבחון אם ניתן להתמודד עם הנזקים שייגרמו בשל התרת תיקון כתב הטענות בשלב זה באמצעות השתת הוצאות על הצד המבקש את התיקון ( שם ). דומה כי בענייננו ניתן לנקוט בדרך זו, שכן המבקשים לא טענו בבקשתם לנזק נוסף שעלול להיגרם להם מהחלטת בית משפט קמא, מעבר לנזק הכרוך בהתארכות ההליכים וסירבולם, ובית משפט קמא אף הבהיר כי טענותיהם הנוספות של המשיבים, למשל בעניין מהימנות העדה מטעמם, שמורות להם. יודגש, כי המקרה דנא הוא בעל סממנים ייחודיים, נוכח היותם של שני הליכים ביחס לאותו אירוע נזיקי תלויים ועומדים במקביל, והשיקולים שמקורם בנתון זה הכריעו את הכף וגברו על השיקולים שעניינם השלב המתקדם מאד שאליו הגיע ההליך בעת הגשת הבקשה לצירוף קרנית, לרבות האפשרות שיהיה צורך בשמיעת עדים שכבר העידו. שהרי אם לא היה בית המשפט נענה לבקשה, היתה אפשרות שהדיון בתובענת יורשי המנוח היה מעוכב עד לסיום ההליך בתביעת יורשי שיבלי (כפי שאמנם הוחלט תחילה ביום 11.2.2015), אשר בגדרו ממילא היתה נשמעת שוב עדותם של העדים שהעידו בתביעת יורשי המנוח. בנסיבות אלה התקלה שהיתה עלולה להיגרם היתה אף גדולה יותר, בשל פיצול העדויות בין שני מותבים שונים. בנסיבות חריגות אלה סברתי שאין מקום להתערב בשיקול הדעת, הרחב ממילא, של בית משפט קמא.

7.

נוכח מסקנתי הנ"ל איני נדרש להכריע בטענת המבקשים, לפיה, גם ללא צירופה להליך, היו תוצאותיו מחייבות את קרנית. בהקשר זה, אסתפק בהעלאת ספק לגבי הרלוונטיות לענייננו של פסק הדין בע"א 1355/11 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' קופת חולים מאוחדת (9.2.2015), עליו הסתמכו המבקשים, שכן האמור שם, לגבי מצב של חיובו של פלוני בתוצאות הליך שהוא לא נטל בו חלק, התייחס למצב עובדתי-דיוני שונה בתכלית. ועוד אציין, כי גם אם יתכן מצב שתוצאות ההליך תחייבנה גם את מי שלא היה בו בעל דין, אין עניין זה, כשלעצמו, מונע את צירופו לאותו הליך (ככל שהצירוף אפשרי), ולו כדי למנוע מחלוקת עתידית בשאלה, האם אכן הוא כבול לתוצאותיו של ההליך שבו לא נטל חלק.

8.

בלי להתייחס להחלטות שניתנו בתיק זה, בטרם סיום ראיתי לנכון להבהיר את מצב הדברים "הרגיל" באשר לדיון בבקשה לתיקון כתב טענות שיש עמו הוספת בעל דין. ככלל, אין מקום לקבל את עמדת מי שמבקשים לצרפו להליך כבעל דין נוסף במסגרת בקשה לתיקון כתב טענות. הצדדים לדיון בבקשת התיקון הם אך בעלי הדין המקוריים, ועמדת מי שמבקשים לצרפו אינה רלוונטית להחלטה. ככל שלגורם זה יש טענות כלפי עצם צירופו, הוא יוכל להעלותן רק לאחר שיצורף, אם אכן יצורף. כל עוד לא הפך אותו גורם לבעל דין, אין מקום לקבל את עמדתו לגבי האפשרות שיצורף. בענייננו אמנם התבקשה עמדת קרנית באשר לצירופה כנתבעת, אך יתכן שהדבר נבע מעובדת קיומה של התובענה בתביעת יורשי שיבלי, שם היתה קרנית נתבעת. מכל מקום, מצאתי לנכון להעיר בעניין, על מנת שלא ישתמע כי קבלת תגובת קרנית לבקשה לתיקון כתב התביעה משקפת את סדרי הדין הנכונים במקרים מכגון-דא.

9.

מן האמור לעיל עולה, כי בהחלטת בית משפט קמא לא נפל פגם המצדיק התערבות ועל כן הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.