פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3180/22
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשים:
1. אורן מילשטיין
2. חנה מילשטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. סקאי מרום בע"מ
2. ציון טויטו
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטים י' גריל, ע' ורבנר ומ' דאוד) שניתן
ביום 22.3.2022 בע"א 45105-09-21 ובע"א 12186-12-21
בשם המבקשים:
עו"ד משה אליה
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטים י' גריל , ע' ורבנר ו מ' דאוד ) אשר ניתן ביום 22.3.2022 בע"א 45105-09-21 ובע"א 12186-12-21 במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום חיפה (השופט א' רובס ) אשר ניתן ביום 28.6.2021 בת"א 38393-06-17 ובת"א 30107-07-17 ואשר הכריע בסכסוך חוזי בין בעלי הדין שנסוב על ביצוע עבודות בנייה ועל התחשבנות בגין העבודות שנעשו וחייב את המבקשים לשלם למשיבים 97,610 ₪ בגין הקמת שלד המבנה.
2.
דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
3.
בבקשת רשות הערעור הגדירו המבקשים את יריעת המחלוקת כדלקמן: האם יש לחשב את שווי בניית שלד המבנה בהתאם לתעריפים שנקבעו בסעיף 7 לנספח התנאים המיוחדים להסכם הבנייה (להלן: נספח התנאים המיוחדים ), או שמא יש לערוך את החישוב בהתאם לתקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (סייג לתשלומים על חשבון מחיר הדירה), התשל"ה-1975 (להלן: תקנות מכר דירות ), אליהן הפנו הצדדים בהסכם, אשר קובעות כי עם גמר עבודות השלד זכאי הקבלן לדרוש ולקבל מרוכש הדירה עד ל-61% מסכום התמורה הכוללת.
4.
לאחר עיון בכתובים, הגעתי למסקנה כי בית משפט קמא צדק בהחליטו לדחות את טענת המבקשים – אשר נטענה גם בבקשת רשות הערעור שלפניי – כי יש לערוך את חישוב שווי השלד בהתאם לאמור בסעיף 7 לנספח התנאים המיוחדים. מלשון הסעיף ומהקשרו במארג ההסכמים הכולל עולה באופן ברור וחד-משמעי כי הסעיף מתייחס אך ורק לשינויים בבנייה, מעבר למוסכם בסעיף 6 לנספח התנאים המיוחדים, והוא אינו מכיל בתוכו הוראות כלשהן בדבר תמחור כלל העבודות. משכך הוא, לא ניתן להתבסס על התעריפים שנקבעו בסעיף 7 לנספח התנאים המיוחדים לצורך חישוב שווי השלד.
5.
אודה ולא אכחד: בעולם שמחוץ לכתבי הטענות אשר קבעו את מסגרת ההתדיינות בין בעלי הדין שלפניי, קביעתן של הערכאות קמא כי מן הדין לחשב את שווי השלד בהתבסס על תקנות מכר דירות לא הייתה נקיה מספקות – זאת, מאחר שתכליתן של תקנות אלה היא לא לקבוע מחירוני בנייה, אלא להגן על כספיהם של רוכשי דירות באמצעות קביעת תקרות תשלום מקסימליות לקבלן בעבור כל שלב ושלב של התקדמות הבנייה (ראו: ע"א 8343/01 עובדיה נ' סיבל נהריה בע"מ (בכינוס נכסים) , פ"ד נח(6) 400, 409 (2004); ע"א 1062/09 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בינר , פסקה 17 (27.3.2012) ). ואולם, אחרי שידענו כי אכן לא היה מקום לחשב את שווי השלד בהתאם לסעיף 7 לנספח התנאים המיוחדים – הקביעה לפיה יש לערוך את חישוב השווי בהתאם לתקנות מכר דירות, הייתה הקביעה האפשרית היחידה בנסיבות בעניין – זאת, הן לנוכח מסגרת ההתדיינות שבעלי הדין הגדירו בעבור עצמם והן בשל העובדה שהמבקשים לא הגישו חוות דעת עצמאית של עד מומחה באשר לשוויו האובייקטיבי של השלד (להבדיל מזה המחושב בהתאם לסעיף 7 הנ"ל, שכאמור אין לו תחולה בענייננו).
6.
מכאן עולה מסקנה ברורה ומכרעת בענייננו: המבקשים בחרו לעצב את טענותיהם בפני הערכאות קמא כפי שבחרו, ועל כן אין ביכולתם לבסס טענה בדבר עיוות דין שבכוחה להצדיק היענות לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". פסקי הדין קמא הכריעו ביריעת המחלוקת הדיכוטומית, כפי שהוגדרה על ידי בעלי הדין, בהתבסס על מערכת ההסכמים הפרטיקולרית שבעלי דין אלו כרתו ביניהם. פסק דין אלה אינם מעוררים אפוא שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
7.
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ז באייר התשפ"ב (17.5.2022).
ש ו פ ט