רע"א 3181-23 רע"א 3181-23

1.בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 1.3.2023, בע"ו 10901-10-22 (השופטת א' דגן), שבגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה, מיום 12.7.2022.

2.במהלך שירותו הצבאי, נפגע המבקש שתי פגיעות שונות; בתחילה לא נקבעו לו בגינן אחוזי נכות. ביום 9.12.2018, הגיש המבקש שתי בקשות לבחינה מחודשת של נכותו, ועִמן גם בקשות לבדיקת נכות נפשית מוסבת שנגרמה לו, לדבריו, עקב הנכויות הגופניות. ועדה מדרג ראשון שדנה בבקשות, מצאה כי נותרה למבקש נכות בשיעור של 1%, בגין הפגיעה השניה, ודחתה את הטענות בדבר יתר הנכויות. המבקש ערער על כך לפני הוועדה הרפואית העליונה; הערעור התקבל בחלקו. נקבע, כי כתוצאה מהפגיעה השניה, סובל המבקש נכות משוקללת בשיעור של 3.9%; שאר טענותיו – נדחו.

3.ביום 6.10.2022, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור, שהופנה כלפי החלטתה הנזכרת של הוועדה הרפואית העליונה; ביום 22.2.2023, לאחר שתי ארכות מוסכמות, הגיש המשיב את תשובתו לערעור. ביום 23.2.2023, יום חמישי בשבוע, קיים בית המשפט המחוזי דיון בערעור, ובו הבהיר למבקש כי ערעורו צפוי להידחות, והציע לו כי יחזור בו מן הערעור. בתגובה, אמר ב"כ המבקש כי "אני מבקש לשקול את דבר בית המשפט לביטול הערעור. אני צריך להסביר למרשי את כל העניין"; ב"כ המשיב אמרה, מנגד, כי "אם [המבקש] יחזור בו מהערעור, בהמלצת בית המשפט נוותר על הוצאות". אחר זאת, נחתם הדיון בהחלטה שלפיה "פסק דין יישלח לצדדים".

4.זמן קצר לאחר מכן, ביום ראשון, 26.2.2023, הגיש המבקש לבית המשפט מסמך שהוכתר כ"הודעה ובקשה מטעם [המבקש]", שבגדרו הציג 3 בקשות שונות: "בנסיבות העניין מבוקש כי יתאפשר לב"כ [המבקש] להציג את עמדתו בתוך פרק זמן סביר שלא ייפחת מ[-]15 יום ולא בסד זמנים, שבכל הכבוד, לא איפשר לב"כ [המבקש] לבוא בדברים באופן ענייני וראוי עם מרשו. בנוסף, מבוקש כי ביהמ"ש הנכבד יורה לצדדים להגיש סיכומים בהתאם לסמכותו [...] וזאת בטרם מתן פסק דין, ושלישית מבוקש כי הדיון בעניינו של [המבקש] ייערך בהרכב שלושה כמצוות המחוקק".

5.ביום המחרת, 27.2.2023, נתן בית המשפט המחוזי החלטה, שבה דחה את כלל בקשות המבקש. נקבע, כי "טועה ב"כ [המבקש] בסברו שהסמכות בערעור על ועדה רפואית עליונה [...] מצריכה שמיעה על ידי מותב תלתא"; וכמו כן, כי "הדיון שהיה אינו קדם משפט. הטיעונים בדיון נועדו לשם הרחבה או מיקוד הטענות בכתב הערעור. לצדדים ניתנה ההזדמנות למצות את מלוא טיעוניהם. הדיון הסתיים ואין מקום לכל תוספת". ההחלטה הסתיימה בכך ש"פסק דין יינתן ויישלח לצדדים".

6.ימים אחדים לאחר מכן, ביום רביעי, 1.3.2023, נתן בית המשפט המחוזי את פסק הדין, שבגדרו נדחה ערעור המבקש, והוּשת עליו חיוב הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת המשיב; בלשון בית המשפט המחוזי: "לא היה מקום להגשת הערעור, ומשהוגש, ומשנשמעו טענות הצדדים, מוטב היה ל[מבקש] למחקו, כפי שהוצע לו. אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור. [המבקש] יישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪".

מכאן הבקשה שלפנַי.

7.הבקשה עוסקת, בעיקרו של דבר, באופן שבו התנהל הדיון בבית המשפט המחוזי; בפרט, מלין בה המבקש על כי לא ניתנה לו אפשרות להגיב לתשובת המשיב, כמו גם על כך שלא ניתן לו פרק זמן הולם לצורך שקילת הצעת בית המשפט המחוזי כי ישוב בו מערעורו. לדבריו, עניינים אלה הסבו לו פגיעה קשה, והם מצדיקים מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'.

8.דין הבקשה להידחות. איני סבור כי דרך ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי קיפחה את המבקש; רחוק מכך. בית המשפט המחוזי שמע את המבקש, בחן את טיעוניו, אף שיקף לו את התרשמותו, ונתן לו הזדמנות לשוב מן הערעור, ללא חיוב בהוצאות, טרם מתן פסק הדין. חרף זאת, חפץ המבקש בקבלת פרק זמן ארוך ומשמעותי, בין היתר לשם מתן תשובתו על כך, אך בה-בעת הוסיף וביקש, במסגרת אותה בקשה, כי בית המשפט יורה גם על "הגשת סיכומים בכתב תוך מתן אפשרות להגיב לטענות ב"כ המשיב ולצרף אסמכתאות רלוונטיות על מנת לסתור את טיעוני ב"כ המשיב". על כן, בהתחשב בתוכנה של הבקשה, כמו גם בפרק הזמן הממושך שנתבקש במסגרתה (אשר חורג בהרבה מן הדרוש לצורך קבלת ההכרעה בשאלת העמידה על הערעור) – קשה להסיק ממנה כי פני המבקש, כפי שהוצגו לבית המשפט המחוזי, אכן היו לשקילת החזרה מן הערעור; בדיוק להפך – עולה מן הדברים כי הזמן המבוקש נועד לצורך השבת מלחמה שערה, מה שכמובן היה מגדיל את היקף ההתדיינות והעיסוק בתיק.

9.חשוב מכך, עיון בתוכנת 'נט המשפט' מלמד, כי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.2.2023, ניתנה בסביבות השעה 10:00 בבוקר, ונצפתה על-ידי ב"כ המבקש כרבע שעה לאחר מכן; פסק הדין, לעומת זאת, ניתן ביום 1.3.2023, זמן קצר לאחר השעה 15:00. משמעות הדבר היא, שאף לאחר ההחלטה מיום 27.2.2023, עוד נותרה למבקש ולב"כ שהות מספקת – כמעט 3 ימי עבודה – לצורך שקילה נוספת של החזרה מן הערעור; זאת, כאשר מידע רב פרושׂ לפניהם, שכן בית המשפט המחוזי הבהיר כי לא תינתן אפשרות להגשת כתבי טענות נוספים, או לשוב אל אולם הדיונים, וכזכור, הציג להם גם את התרשמותו מהערעור ומסיכוייו. על אף זאת, נמנעו המבקש וב"כ מפעולה, משך 3 ימים אלה, שבהחלט די היה בהם לצורך קבלת החלטה לגבי גורל הערעור; למעשה, יתכן אף להסיק, כי ההימנעות מ'משיכת' הערעור במהלך פרק זמן זה – מלמדת על הכרעה פוזיטיבית להוסיף ולהחזיק בו.

10.בהינתן כלל האמור, איני סבור כי נגרם למבקש עיוות דין, או שקופחו זכויותיו; אף אם התוצאה שנתקבלה היא קשה עבורו, אין לו להלין אלא על עצמו. לפיכך, אין מקום להעתר לבקשתו וליתן לו רשות לערער על פסק הדין.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת; משלא נתבקשה תשובה, לא יֵעשה צו להוצאות.