רע"א 3186/01 חב' גני שמש בנין ופיתוח ונכסים בע"מ נ. ערים חב' לפיתוח עירונ

1.תביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבה הועברה בהסכמת הצדדים לבוררות. בפסק הבוררות שניתן על ידי הבורר עו"ד רמי קוק הוחלט על דחיית תביעתה של המבקשת. עם זאת, ולמרות דחיית התביעה קבע הבורר, כי מאחר שהמשיבה אחראית לניסוח הבלתי ברור של ההסכם, עליה לשאת בכל הוצאות המבקשת בהליך הבוררות, בסכום כולל של 200,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

2.המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הבורר לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת י' צור) דחה את הבקשה, בפסק דין מפורט ומנומק. באשר לטענה לביטול מכוח היות הפסק נוגד את תקנת הציבור מצא בית המשפט, כי לא רק שאין דבר בפסק ובתוכנו הנוגד את תקנת הציבור, אלא שהבורר אף מצא כי תמחור עבודות הפיתוח נעשתה בהתאם לטבלאות משרד השיכון, וכי מדובר בדרך לגיטימית ומקובלת. בית המשפט אף דחה את טענת המבקשת כי הבורר לא הכריע בכל העניינים שנמסרו להכרעתו. בית המשפט מצא, כי טענות המבקשת בעניין זה הנן למעשה, כי הבורר לא דן בכל הטענות שהעלתה, ולא התייחס לכל הראיות שהביאה, ולא כי לא פסק בשאלות שעמדו במחלוקת. לפיכך, קבע בית המשפט, אין המדובר בפגם אשר עשוי לגבש עילת פסלות. למעלה מהצורך, בחן בית המשפט את טענות המבקשת, אשר לטענתה לא הוכרעו על ידי הבורר, אחת לאחת ולא מצא כי יש להן בסיס. כן קבע בית המשפט, כי הבורר פעל בהתאם לדין, ועל כן דחה את טענת המבקשת כי הכרעת הבורר ניתנה בניגוד לדין המהותי. אף טענות המבקשת בדבר עיוות דין נדחו, מהטעם שכל שהיה בהן הוא חזרה על הטענות שנדחו קודם לכן. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי נוכח הוראות החוק והפסיקה, לא מתקיימת במקרה דנן עילה לביטול הפסק.

3.על פסק דין זה הוגשה הבקשה לרשות ערעור שבפני. בבקשתה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט במסקנותיו, בכך שלא מצא כי מתקיימת בנסיבות המקרה עילה לביטול פסק הבורר. המבקשת שבה וטוענת כי יש לבטל את פסק הבורר בשל כל אחת מטענות אלה: הפסק נוגד את תקנת הציבור; הבורר לא הכריע בעניינים שנמסרו להכרעתו; הבורר הכריע בניגוד לדין המהותי; קיומו של עיוות דין.

4.דין הבקשה להידחות. מקובל עלינו, כי התערבות בתי המשפט בהכרעת הבורר הנה מצומצמת, ואין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו. בהתאם להלכות אלה, בחן בית המשפט את פסק הבורר, ולא מצא כי מתקיימת עילה לביטול הפסק. טענותיה של המבקשת, בבקשת רשות ערעור זו, הן במהותן טענות ערעוריות המופנות כנגד קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי. טענות המבקשת רובן ככולן נטועות בנסיבות המקרה ובעניינם של הצדדים שבפני, ומשכך אין הן עונות על הכללים הנקוטים בידינו לצורך מתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית, ללא הזמנת תשובה ולפיכך ללא צו להוצאות.