פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3186/99 אנפית מסחר ושווק בע"מ נ. בנק איגוד לישראל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

אחר · אישור הסכם פשרה בין הצדדים ומתן תוקף של פסק דיןבקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בערעור על פסקי דין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה בין המבקשות והמשיבים, הכולל וויתור הדדי על התביעות, ביטול פסקי הדין של הערכאות הקודמות ופשרה כספית. בית המשפט הותיר בצד את ההכרעה בשאלה העקרונית שהתעוררה בהליכים, נוכח התנגדותו החלקית של נגיד בנק ישראל. לבקשת הצדדים לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקשות והמשיבים הגיעו להסדר פשרה הכולל שני הסכמים: וויתור הדדי של התביעות וביטול פסקי הדין של הערכאות הקודמות, והסכם פשרה כספי. נגיד בנק ישראל הסכים להסדר בכללותו אך התנגד לביטול הגורף של פסקי הדין. הצדדים ביקשו שלא לפסוק הוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לתת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה שהושג בין הצדדים, לרבות ביטול פסקי הדין של הערכאות הקודמות?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט נענה לבקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, ולא הכריע בשאלה העקרונית שהתעוררה בהליכים

    ״החלטנו להיענות לבקשה. כאמור, כל הצדדים הנוגעים לסכסוך באופן ישיר הגיעו להסדר פשרה ביניהם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסדר פשרה
  • מתן תוקף של פסק דין
  • בקשת רשות ערעור
  • וויתור הדדי
  • צו להוצאות
  • ערבות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

3186/99

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופט י' אנגלרד

ה

מבקשות

:

1. אנפית מסחר ושווק בע"מ

2.

שי לביא מימון (1987) בע"מ

נגד

המשיבים

:

1.

בנק איגוד לישראל בע"מ

2.

בנק לאומי לישראל בע"מ

3.

נגיד בנק ישראל

בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה

בשם

המ

בקשות:

עו"ד מעוז אלון

בשם

המשיב מס' 1: עו"ד משה מטלון

בשם

המשיב

מס' 2:

עו"ד

מרדכי ווהב

בשם

המשיב מס' 3: עו"ד יעל מימון

פסק-דין

בפנינו בקשה מטעם המבקשות והמשיבים מס' 1 ו2- למתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה ביניהם. הסדר הפשרה בין הצדדים כולל שני הסכמים: באחד, הוסכם על וויתור הדדי של התביעות שבין המבקשות והמשיב מס' 1 לבין המשיב מס' 2. כן הוסכם על ביטולם של פסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, נשוא בקשת רשות ערעור זו. ההסכם השני, הנו פשרה כספית שבין המבקשת מס' 1 למשיב מס' 1. כן מבקשים הצדדים שלא יעשה צו להוצאות. נגיד בנק ישראל, אשר צורף להליך לבקשת המבקשות, מסכים ככלל להסדר, אולם מתנגד לאישור הסכמת הצדדים ככל שהיא נוגעת לביטולם הגורף של פסקי הדין שניתנו בהליכים אלו על ידי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. לטענתו, יש מקום לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, המוטעה בעיניו, בעוד יש לאשר את פסק דינו של בית משפט השלום.

לאחר שעיינו בחומר שבפנינו, ובשוקלנו את נסיבות העניין, החלטנו להיענות לבקשה. כאמור, כל הצדדים הנוגעים לסכסוך באופן ישיר הגיעו להסדר פשרה ביניהם, הכולל אף את ההוראה האמורה. בנסיבות אלה, נחה דעתנו, כי מן הראוי שנותיר ונאשר את הסכמת הצדדים כפי שהיא, ואילו את ההכרעה בשאלה העקרונית שהתעוררה במסגרת הליכים אלו, נותיר למקרה בו תידרש.

על כן, אנו נענים לבקשת בעלי הדין ונותנים בזה תוקף של פסק דין להסכם שבין המבקשות, המשיב מס' 1 והמשיב מס' 2 (המסומן א') ולהסכם שבין המבקשת מס' 1 והמשיב מס' 1 (המסומן ב'), המהווים חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.

לבקשת הצדדים, אין צו להוצאות. הערבות שהופקדה תושב למבקשות.

ניתן היום, ח' באב התש"ס (9.8.00).

ה נ ש י א ש ו פט ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99031860.

A08

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט נענה לבקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, ולא הכריע בשאלה העקרונית שהתעוררה בהליכים