פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
319/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקשת:
ש.י. סימון אחזקות בע"מ
נגד
המשיבים
:
1. חי-טל פרויקטים בניה ופיתוח בע"מ
2. עו"ד עדי זרנקין
בתפקידו ככונס -נכסים
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 20.12.01 בבר"ע 774/01
שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' הנדל
בשם המבקשת: עו"ד
יוסי שקד
החלטה
המשיבה 1 (להלן: המשיבה), שזכתה במכרז מטעם משרד הקליטה להשכרת 85 דירות באשדוד לעולים חדשים, כרתה בשנת 1999 חוזה עם המבקשת, שבגדרו הוסכם כי המבקשת תעמיד לרשות המשיבה 50 דירות בבניין הדירות "אשדוד ביץ'" שבעיר אשדוד, על-מנת שהמשיבה תשכן בהן עולים חדשים. ברם, בתאריך 7.11.00 הודיעה המבקשת, המשמשת גם כחברת-הניהול של הבניין, כי היא מבטלת את החוזה עם המשיבה, וזאת מן הטעם שהמשיבה הפרה את החוזה בהימנעה מלהעביר למבקשת, כפי שהוסכם ביניהן, כספים שמשולמים למשיבה על-ידי משרד הקליטה.
או אז הגישה המשיבה תובענה לבית-משפט השלום באשדוד כנגד המבקשת, ועתרה, בין היתר, לצו מניעה זמני שיאסור על המבקשת לממש את ביטול החוזה ביניהן על-ידי פינוי העולים החדשים ששוכנו על-ידי המשיבה. בתאריך 27.12.00 קבע בית-משפט השלום:
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נראה שאין מקום, בשלב זה, לקבוע מסמרות באשר לטענות מי מהצדדים על הפרת ההסכם. נושא זה, צריך להיות מוכרע בדיון לגופו...
מאזן הנוחיות נוטה ... לצד שמירת הסטטוס קוו ושמירת המצב הקיים, בכל הנוגע לדיירים ולשרותים שהם צריכים לקבל ... יחד עם זאת, נראה, לכאורה, ש[המשיבה] גובה כספים ומנהלת חשבונות חד-צדדיים ... ו[המבקשת] יוצאת מקופחת, כאשר הכספים שמשלמת המדינה ... עוברים ישירות לידי [המשיבה] בלבד.
בנסיבות אלה, יש להתנות את מתן צו המניעה, בתנאים שימנעו בינתיים את קיפוח [המבקשת] וימנעו מכאן ולהבא סכסוכים ומחלוקות על תשלומים אלה ואחרים.
בית-משפט השלום נעתר איפוא לבקשת המשיבה למתן צו מניעה זמני, אך התנה את מתן הצו בכך שהמשיב 2 ימונה ככונס-נכסים, יקבל לידיו את הכספים שמשלם משרד הקליטה, ויחלקו בין המשיבה לבין המבקשת על-פי עקרונות החוזה שביניהן.
בתאריך 9.7.01, לאחר שחילק מספר פעמים בין המבקשת לבין המשיבה כספים שנתקבלו, הגיש כונס-הנכסים לבית-משפט השלום בקשה למתן הוראות. בבקשתו הסביר, כי המבקשת והמשיבה חלוקות ביניהן על כספים, שלטענת המשיבה על המבקשת מוטל היה לשלמם על-פי החוזה - הגם שהמבקשת נמנעה מלעשות כן - עבור שירותי אבטחה, ציוד כיבוי-אש, פרמיית ביטוח. כונס-הנכסים הסביר, כי המשיבה, שנשאה בתשלומים אלה במקום המבקשת, טוענת שיש לנכות מחלקה של המבקשת את שוויים. עוד הסביר כונס-הנכסים, כי המבקשת והמשיבה חלוקות ביניהן באשר לחובתה של המבקשת להעמיד ערבות בנקאית לטובת המדינה, והמשיבה טוענת כי גם ערבות זו יש להעמיד מתוך הכספים שעל כונס-הנכסים להעביר למבקשת.
לאחר שהובאו בפניו טענות הצדדים, הורה בית-משפט השלום לכונס-הנכסים לנכות מן הכספים המועברים למבקשת את כל הסכומים השנויים במחלוקת.
על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. עיקר טענת המבקשת היה, כי בניגוד להחלטתו הראשונה של בית-משפט השלום - שבגידרה מינה כונס-נכסים וקבע את העקרונות שעל-פיהם יימשכו היחסים בין הצדדים בעתיד, עד אשר תתברר התובענה העיקרית - בית-משפט השלום הכריע בהחלטתו השניה במחלוקות שהן ביסודן מחלוקות עבר, ובכך סטה, בלא סיבה מוצדקת, מן העקרונות שקבע בעצמו בהחלטתו הראשונה.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחתה, לאחר שבית-המשפט המחוזי קבע, כי אין עילה להתערב בשיקול-דעתו של בית-משפט השלום, אשר בקובעו את התנאים למתן צו המניעה הזמני הנחה את עצמו על-פי החוזה שהיה קיים בין הצדדים.
מכאן הבקשה שבפניי, שבה חזרה המבקשת על טענתה בפני בית-המשפט המחוזי.
הבקשה שבפניי, שהופנתה כנגד התנאים שקבע בית-משפט השלום כחלק מסעד זמני שעליו הורה, אינה מגלה עילה המצדיקה דיון בעניינה של המבקשת בערכאה שלישית.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופם של דברים לא הצביעה המבקשת על עילה להתערבות בית-משפט זה בשיקול-דעתו של בית-משפט השלום. בית-משפט השלום איזן בעניין זה בין האינטרסים של הצדדים, והחליט כי על-מנת לשמר את מצב הדברים הקיים עד להכרעה בהליך העיקרי, מן הדין, מחד-גיסא, לאפשר למבקשת לקבל כספים שלטענתה מגיעים לה מן המשיבה, ומאידך-גיסא, לחייבה לקיים חיובים שנטלה על עצמה בחוזה.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, ט"ז בשבט תשס"ב
(29.1.02).
ש
ו פ ט ת