פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3196/15 - ג'
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט צ' זילברטל
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. איילון חברה לביטוח בע"מ
2. ברעד חברה לעבודות עפר, פיתוח וכבישים בע"מ (פורמלית)
בקשת המשיבה 1 לתיקון טעות קולמוס
בשם המבקשת:
בשם המשיבה 1:
עו"ד ח' עמידור; עו"ד ר' ליבשין
עו"ד א' אטיאס
החלטה
ביום 18.8.2015 ניתן על ידינו פסק דין בהליך דנא, בגדרו נקבע כי התיק יוחזר לבית משפט השלום על מנת שיפסוק מהו סכום הנזק שבגינו על המבקשת (להלן: המפקח ) לשפות את המשיבה (להלן: המבטחת ). סכום זה הוא מחצית מהנזק הכולל. כן הוחלט שלא לעשות צו להוצאות בהליך דנא.
עוד נקבע, כי היה והמפקח יוותר על הצורך בקביעה שיפוטית לענין סכום הנזק ויסכים לשלם למבטחת מחצית מסכום התביעה - לא יהיה צורך בדיון בבית משפט השלום והסכום האמור (העומד על 105,841.50 ש"ח), בצירוף הפרשים, ישולם למבטחת.
מסתבר, כי המפקח בחר לקיים את הדיון בבית משפט השלום, והדיון נקבע ליום 14.12.2015 (ת"א 12974-09-09).
בפנינו בקשת המבטחת ל"תיקון טעות קולמוס" מאחר שלטענתה מפסק דינו של בית משפט זה הושמטה פסיקת הוצאות לטובתה. המפקח השיב לבקשה.
בנסיבות המקרה, בגדרן ממילא אמור להתקיים דיון בבית משפט השלום, וכאשר לכאורה
ההוצאות שנפסקו לחובת המבטחת בבית משפט השלום (שלכאורה בית המשפט המחוזי היה אמור לבטלן עת קיבל את ערעור המבטחת בחלקו) מתקזזות ברובן אל מול ההוצאות שנפסקו לזכותה בבית המשפט המחוזי, אין הכרח לקיים דיון בסוגיה זו בגדר ההליך דנא. בית משפט השלום יוכל להביא בחשבון את נושא ההוצאות בכללותו בסיום ההליך עת ייקבע הסכום שעל המפקח לשלם למבטחת, ובעניין זה מסור לו שיקול דעת מלא. לנוכח מסקנה זו, אין צורך לדון בטענות נוספות שהעלה המפקח, ובהן האיחור בהגשת הבקשה לתיקון טעות סופר. עוד יצוין, כי ספק אם מדובר בטעות סופר.
לא ניתן שלא להעיר לעניין היקף ההתדיינות בפרשה, כאשר מדובר בשני גופים עסקיים מבוססים, שאינם משכילים להגיע להבנות גם במחלוקות שהיקפן הכספי אינו רב, בלשון המעטה, ותחת זאת מגדילים את עלות ההתדיינות להם ולציבור ללא כל יחס לשווין הכספי של המחלוקות, תוך העסקת כל ערכאה אפשרית. עדיין לא מאוחר להתעשת.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט' בחשון התשע"ו (22.10.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט