רע"א 3197/04 צור אמיתי נ. יעל תוכנה ומערכות בע"מ

1.חברת ICC בע"מ (להלן - החברה) עסקה בפיתוח תוכנה לניהול רכש אלקטרוני באינטרנט. המבקשים 1 ו-2 (להלן - המבקשים) ייסדו את החברה, כיהנו בה כדירקטורים ושימשו כעובדיה. בחודש יוני 2002 הפסיקו המבקשים לעבוד בחברה, ובסמוך הגישו תובענה נגד החברה בה ביקשו סעדים שונים. ביום 5.11.02 חתמו המבקשים על הסכם פשרה עם החברה. בהסכם זה ויתרו המבקשים על כל זכויותיהם בחברה ועל כל זכות בידע ובטכנולוגיה של החברה. עוד נקבע בהסכם, כי תישאר על כנה התחייבות המבקשים, אשר עוגנה במקור בהסכמי העבודה בינם לבין החברה, לפיה במשך תקופת 24 חודשים מסיום העסקת המבקשים בחברה לא יתקשרו הם בדרך כלשהי עם תאגיד או יחיד המתחרים בעסקי החברה (להלן - תניית אי התחרות). בהסכם הפשרה נקבע כי ההתחייבות האמורה חלה גם כלפי אדם או גוף אשר יקנו את מלוא זכויות החברה "...במרבית הטכנולוגיה ו/או הידע ו/או מוצרי התוכנה שלה, ככל שמדובר בתחרות באדם ו/או גוף האמורים בתחומים הטכנולוגיה ו/או הידע ו/או מוצרי התוכנה של חברת ICC כפי שהיו בתאריך 10 ביוני 2002".

2.ביום 26.1.03 רכשה המשיבה, חברה העוסקת, בין היתר, במתן שירותי תוכנה ומכירת מוצרי תוכנה, את הפעילות העסקית של החברה. לגרסתה, גלתה כי המבקשים מפרים את התחייבויותיהם לפי הסכם הפשרה, ומתחרים בה תוך עשיית שימוש בידע ובטכנולוגיה של החברה. על כן הגישה המשיבה תובענה נגד המבקשים לצו מניעה קבוע, למתן חשבונות ולפיצוי כספי. כן הגישה בקשה לצווי מניעה זמניים אשר יורו למבקשים להימנע מקשר כלשהו עם גורם המתחרה בעסקי המשיבה, וכן שיאסרו על המבקשים לעשות "...כל שימוש בידע ובטכנולוגיה, אשר היו בבעלות ICC נכון ליום 5.11.02 והכל עד לסיום הדיון ומתן פסק הדין בתובענה העיקרית". בית המשפט המחוזי נענה לבקשת המשיבה, ואסר על המבקשים להתקשר עם חברה או יחיד המתחרים בעסקי המשיבה, בכל הנוגע למערכת ניהול רכש אלקטרוני, וזאת עד ליום 9.6.04 (במקור נזכר בהחלטת בית המשפט יום 9.6.02, ואולם התאריך תוקן ל-9.6.04 במסגרת בקשה שהגישה המשיבה לתיקון טעות סופר). כן ניתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים "לעשות כל שימוש בידע ובטכנולוגיה, אשר היו בבעלות ICC נכון ליום 5.11.02". המבקשים משיגים על מתן הצווים האמורים בבקשתם לרשות ערעור.

3.ביום 4.5.04 הוריתי למשיבה להשיב לבקשה, זאת אך ורק לענין צו המניעה הזמני האוסר לעשות שימוש בידע ובטכנולוגיה שהיו בבעלות החברה נכון ליום 5.11.02. לא נתבקשה תשובה לגבי צו המניעה האוסר על המבקשים, עד ליום 9.6.04, להתקשר עם גורם המתחרה בחברה, ובמשמע- דחיתי הבקשה לרשות ערעור בענין זה.

4.דעתי היא כי יש להחזיר הדיון לבית המשפט המחוזי בענין צו המניעה הזמני שאוסר על המבקשים שימוש בידע ובטכנולוגיה. החלטת בית המשפט המחוזי מתמקדת רובה ככולה בתניית אי התחרות אשר הוגבלה עד ליום 9.6.04 ובראיות לכאורה בדבר הפרתה. בית המשפט קבע כי "משנקודת המוצא היא שהמשיבים [המבקשים] התחייבו שלא להתחרות במבקשת [המשיבה] בקשר עם שיווק מערכת לניהול רכש אלקטרוני, והמשיבים הודו שהשתתפו במכרז שפרסמה משטרת ישראל לאספקת מערכת רכש אלקטרוני והם אף משתתפים במכרז נוסף לאספקת מערכת רכש אלקטרוני, הראתה המבקשת כי היא זכאית לסעד הזמני המבוקש". בהקשר זה ציין בית המשפט את טענת המבקשים כי הפעילות אותה מבקשת המשיבה להפסיק "מהווה את לב פעילותם העסקית" של המבקשים, ומתן הצו המבוקש יגרום להפסקת הפעילות. בית המשפט דחה טענה זאת באומרו: "...איני סבור שיש בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה [למתן צו מניעה זמני], שכן המשיבים [המבקשים] קיבלו עליהם את ההתחייבות שלא להתחרות בעסקי ICC כאשר היה ברור להם שכישוריהם העסקיים מקבילים לעסקי ICC ולמעשה לא יוכלו לעסוק בתחום התמחותם במשך התקופה שנקבעה בהסכם הפשרה". משמע, בית המשפט כיוון דבריו הנזכרים לעיל והחלטתו בדבר הסעד הזמני לעניין תניית אי התחרות, היא ההתחייבות המוגבלת בזמן. לבד מהתחרות המבקשים במשיבה אשר הוכחה לכאורה, לא מצינו התייחסות לשימוש שעושים המבקשים בידע ובטכנולוגיה שבהם התחייבו לא להשתמש. על כן אפשר שלא הונחה תשתית מספקת להחלטת בית המשפט לתת צו מניעה זמני האוסר שימוש בידע ובטכנולוגיה אלה. מכל מקום, העניין לא נתבהר דיו בהחלטתו של בית המשפט קמא.

5.הבקשה נדונה כאילו ניתנה רשות ערעור חלקית והוגש ערעור בהתאם. אני מורה על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי בענין צו המניעה הזמני שעניינו איסור שימוש בידע ובטכנולוגיה שהיו בבעלות ICC נכון ליום 5.11.02, לשם מתן החלטה בעניין. אם ימצא לנכון, יוכל בית המשפט לשמוע טיעונים נוספים מפי הצדדים. אין צו להוצאות.