פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3205/11
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשת:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. נעים בויראת
2. עבד אלחמיד בויראת
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום
30.3.11 ברע"א 10335-03-11 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' קיסרי
בשם המבקשת:
עו"ד גסאן אגבארייה
בשם המשיב 1:
עו"ג חוסני אגבארייה
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' קיסרי ) לדחות בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת, מן הטעם שזו נופלת בגדר העניינים שעליהם לא תינתן רשות ערעור לפי סעיף 5(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2008 (להלן: הצו ).
המבקשת נתבעת בהליך העיקרי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות, שכן המבקשת טוענת כי האירוע שבו נפגע המשיב אינו עונה על הגדרת "תאונת דרכים". המבקשת הגישה לבית משפט השלום, שם מתבררת התביעה, תמליל וקלטת חקירה של נהג הרכב כראיה ביחס לנסיבות שבהן נפגע המשיב. בית משפט השלום קבע כי הקלטת והתמליל אינם קבילים כראיה, וזאת בהמשך לקביעתו כי לא הוכח שהאדם שביצע את החקירה היה חוקר מוסמך. המבקשת ביקשה לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, ואולם זה, כאמור, קבע כי ההחלטה היא מסוג ההחלטות שעליהן לא תינתן רשות ערעור לפי סעיף 1(5) לצו, שזוהי לשונו:
1.
לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן:
...
(5)
החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת;
2.
המבקשת טוענת כי במקרה זה המדובר ב"החלטה על דחיית בקשה להגיש ראייה" ועל-כן מותר ליתן רשות ערעור בגינה. לגוף העניין, סבורה המבקשת כי שאלת קבילותה של הראיה מנותקת משאלת רישויו של עורך החקירה. לשאלה אחרונה זו, כך נטען, נפקות רק לעניין הליכים משמעתיים שעשויים להינקט נגד מי שפעל בניגוד לאמור בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972 (להלן: חוק חוקרים פרטיים ). המבקשת טוענת עוד כי האדם שערך את החקירה היה בעת הרלוונטית "חוקר מתאמן" וכי פעולותיו עלו בקנה אחד עם הוראות חוק חוקרים פרטיים.
המשיב מצדו טוען כי הבקשה אינה מקיימת את התנאים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" או למתן רשות לערער על החלטת ביניים. אף לגוף העניין סבור המשיב כי החלטת בית משפט השלום מוצדקת. עם זאת, המשיב מסכים כי "החלטת בית המשפט המחוזי אינה תואמת את הנסיבות" ועל-כן אין לו התנגדות כי הדיון בבקשה יוחזר לבית המשפט המחוזי על-מנת שזה יכריע בה לגופה.
3.
אכן, מקרה זה אינו נופל לגדר סעיף 5(1) לצו. מנוסח הסעיף עולה כי ניתן להרשות ערעור על החלטה לדחות בקשה להגיש ראייה, אפילו אם ההחלטה ניתנה על דרך של קבלת התנגדות. לעומת זאת, אין נותנים רשות ערעור על קבלה או דחייה של התנגדות, הניתנת בעניין "הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים".
משכך, התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על-מנת שזה יכריע בבקשה לגופה. בנסיבות העניין ולאור הסכמת המשיב לתוצאה זו, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' באב התשע"א (4.8.2011).
המשנה-לנשיאה