רע"א 3215/09 דניאל צברי נ. יובל צור

1.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטות ופסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים נ' הנדל, ש' דברת וא' ואגו), אשר דחה את ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט י' שפסר) והורה למבקשים לפנות את הדירה בה הם מתגוררים עד ליום 31.8.2009.

2.

המבקשים, להם ארבעה ילדים, שוכרים דירה באופקים (להלן: הדירה ) ממר דוד צור, אשר המשיב הוא בנו (להן: המשיב ). המשיב הגיש תביעת פינוי כנגד המבקשים לבית משפט השלום, בטענה כי פג תוקף הסכם השכירות של המבקשים, וכי המבקשים לא עמדו בתנאיו לרבות בתנאי הנדרש למימוש זכות האופציה. הנתבעים לא התייצבו בזמן לדיון, ובית המשפט נתן פסק דין בו הורה למבקשים לפנות את הדירה ולשלם למשיב סך של 2,000 ₪ בגין הוצאותיו. לאחר שהגיעו המבקשים לדיון, נתן בית משפט השלום החלטה לפיה פסק דינו יוותר בעינו, אולם אישר למבקשים להגיש בתוך 10 ימים עותק אישור הדואר הרשום על משלוח הודעתם למימוש האופציה, להוכחת טענתם כי ההודעה נשלחה במועדה. המבקשים ערערו על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי.

בדיון שנערך בערעור, הציע המשיב לקבל את ערעור המבקשים בתמורה להתחייבות המבקשים לפנות את הדירה עד ליום 31.8.2009. בא כוחם של המבקשים יידע את בית המשפט כי המבקשים אינם מעוניינים לקבל את הצעת המשיב, וביקש להשתחרר מייצוג בהסבירו כי הצעת המשיב פירושה קבלת העתירה של המבקשים. בית המשפט החליט בדעת רוב לדחות את בקשתו של בא כוחם של המבקשים להפסקת הייצוג, וכן דחה את בקשת המבקש 1 לדחות את הדיון נוכח עמדת בא כוחו. בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת המשיב כי המועד שהוצע לפינוי הדירה הוא המועד האחרון לסיום החוזה גם לשיטת המבקשים, ולפיכך קבע כי על המבקשים לפנות את הדירה עד למועד האמור. כמו כן חייב בית המשפט את המבקשים בשכר טרחת עורך דין לטובת המשיב בסך 7,000 ₪, לנוכח השתלשלות ההליכים וסירובם של המבקשים להצעות מטעם המשיב.

3.

טענותיהם המרכזיות של המבקשים הן כי בינם לבין המשיב לא קיימת יריבות היות שהמשיב אינו חתום על חוזה השכירות של הדירה, וכן כי לא זכו לייצוג משפטי הולם נוכח בקשתו של בא כוחם להשתחרר מייצוגם. לדבריהם, הערכאות דלמטה התעלמו מטענותיהם באשר לחוסר היריבות מול המשיב. בנוסף, טוענים המבקשים כי פסקי הדין לא נומקו כדבעי על ידי הערכאות דלמטה, וכי היה על בית המשפט המחוזי לאפשר להם לערער על החלטותיו בטרם הכרעתו. לגרסתם, בית המשפט המחוזי אחז בדעה קדומה טרם הדיון בעניינם, והם מבססים זאת על אמירה שאין לה כל זכר בפרוטוקול. המבקשים גורסים כי קיים אינטרס ציבורי בקבלת בקשתם, מכיוון שפסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור מתיר פגיעה בזכויות יסוד של שוכרים על ידי צד שלישי כאשר לשוכרים אין כל יריבות עימו.

4.

לאחר שבחנתי את טענות המבקשים ועיינתי בפסקי הדין דלמטה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. על פי ההלכה הפסוקה, יש להיעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" רק כאשר הן מעלות שאלה עקרונית, החורגת מעניינם הצר של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הסוגיות עליהן מצביעים המבקשים – מעמדו המשפטי של המשיב ואיכות הייצוג של המבקשים – מתוחמות בגדרי המחלוקת בין המבקשים למשיב ואינן עונות על קריטריון זה. שתי הערכאות דלמטה מצאו כי המשיב הינו משכיר הדירה, וכי בין הצדדים קיימת יריבות. הכרעת בית המשפט המחוזי בוצעה לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר שהוצג בפניו, ויודגש כי גם בבקשת רשות הערעור המבקשים אינם חולקים על הקביעה כי יום 31.8.2009 הוא המועד האחרון לפינוי הדירה. אדרבא, מציינים הם בסעיף 15 לבקשתם כי "מקריאת פסק הדין עולה כי הערעור התקבל. לחילופין, הערעור התקבל בחלקו הגדול".

לפיכך, אף לגופו של עניין איני רואה כיצד יש מקום להתערבותו של בית משפט זה.

אי לכך הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.