רע"א 3216/00 אברהמי יעקב נ. טוקר משה

בעת שפורק בעזרת רתכת לול שעמד בחצרו של המבקש, התלקחה אש שכילתה את בית המשיב הנמצא בשכנות לבית המבקש במושב יד-נתן. המשיב הגיש תביעת נזיקין כנגד המבקש וכנגד אחרים, בגידרה טען כי המבקש נהג ברשלנות בפירוק הלול. במהלך בירור התביעה העיד המבקש, בין היתר, כי הוא עצמו לא עבד בלול וכי הלול היה מושכר לאחרים.

תביעתו של המשיב התקבלה. נקבע כי המבקש נהג ברשלנות והוא חוייב איפוא בתשלום פיצויים למשיב. משלא שילם המבקש את חובו, פתח המשיב בהליכי הוצאה-לפועל כנגד המבקש.

או אז הגיש המבקש לראש ההוצאה-לפועל בקשה להעברת הדיון בהליך למשקם, וזאת מכוח הוראות סעיף 7(ב)(1) וסעיף 1 לחוק ההסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב1992-, הקובעים כי הדיון יועבר למשקם אם מדובר בהליך המתנהל לגבי "חוב כולל", שהוא "כל חוב ובלבד שהוא נובע מעיסוקו [של החייב] כחקלאי".

ראש ההוצאה-לפועל דחה את הבקשה להעברת הדיון למשקם, לאחר שקבע כי החוב נשוא הליכי ההוצאה-לפועל איננו נובע מעיסוקו של המבקש כחקלאי. זאת, מכיוון שהלול לא שימש את המבקש לעיסוק בחקלאות אלא כנכס להשכרה, ומשום שממילא המבקש לא עסק בחקלאות בעת שפרצה השריפה.

המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה-לפועל. בתצהיר שהגיש בתמיכה לבקשתו טען, כי היה שותף במיזם לגידול עופות שנוהל בלול, וכי הלול פורק למטרת פינוי הקרקע לשם גידול ירקות.

בית-המשפט המחוזי (השופטת הניה שטיין), בפניו נחקר המבקש על תצהירו, דחה את הבקשה. נקבע, כי גירסת המבקש בדבר היותו שותף במיזם לגידול עופות, ובדבר פירוק הלול לצורך הקצאת קרקע לגידול ירקות או גידולים חקלאיים אחרים, אינה מהימנה. בית-המשפט המחוזי ציין, כי גירסה זו הועלתה לראשונה בפניו, ובניגוד לעדותו של המבקש במסגרת תביעת הנזיקין שנוהלה כנגדו ובניגוד לתצהיר שהגיש לראש ההוצאה-לפועל.

בבקשה שבפניי חזר המבקש על טענתו בפני בית-המשפט המחוזי, שעל-פיה, משנסתיים המיזם לגידול עופות, פורק הלול על-מנת לייעד את הקרקע לגידולים חקלאיים אחרים, ועל-כן מדובר בחוב הנובע מעיסוקו כחקלאי.

המשיב, מנגד, תמך בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

בית-המשפט המחוזי, לאחר ששמע, כאמור, את עדות המבקש, קבע כי גירסת המבקש, שהועלתה לראשונה בפניו ובניגוד לטענות שהשמיע המבקש בהליכים קודמים, אינה מהימנה. לא מצאתי כי עליי להתערב בהחלטתו.

משכך, אין יסוד לטענת המבקש כי החוב נובע "מעיסוקו כחקלאי".

הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 5,000 ש"ח.