פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 323/05
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים:
1. רונן
סולומון
2. "הפניקס הישראלי" חב' לביטוח בע"מ
3. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
גאולה דיין
בקשת רשות ערעור על החטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום
7.12.04 בבש"א 16807/04 (ת.א. 7681/98) שניתנה על-ידי כבוד השופטת ב' בר
זיו
בשם המבקשים: עו"ד צבי
ילינק
בשם המשיבה: עו"ד ענת
קאופמן
החלטה
המשיבה נפגעה בתאונת דרכים, ובמסגרת תביעתה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ) עתרה לתשלום תכוף. בפני בית המשפט המחוזי עמדו חוות דעת רפואיות שפירטו את נכויותיה השונות של המשיבה. בית המשפט בחן את אלה וכן את טענות הצדדים ואת הסכומים שקיבלה המשיבה עד כה, והגיע לכלל מסקנה כי סכומים שהתבקשו אינם באים בגדר "תשלום תכוף", וכי המשיבה הפריזה בנוגע לצרכים הדרושים לה למחייתה. בית המשפט החליט לפסוק למשיבה סכום גלובלי של 60,000 ש"ח, לתקופה של שנה, "שיהיה בו כדי לענות על צרכי ריפוייה, סיעודה וצרכי מחייתה".
המבקשים סבורים כי לא היה מקום לפסוק למשיבה סכום זה. לטענתם, המשיבה לא מסרה להם דרישה לתשלום כאמור בסעיף 5א(א) לחוק הפיצויים ובתקנות הרלבנטיות. כמו כן מלינים המבקשים על כך שהבקשה הוגשה בחלוף למעלה משנתיים מאז התאונה, ללא טעמים המצדיקים זאת, ועל כך שהבקשה נתמכה בתצהירים של ילדיה של המשיבה, שאינם בגדר תלויים או אפוטרופסים. לגוף העניין גורסים המבקשים כי לא היה בסיס לפסיקת תשלום תכוף למשיבה.
דין הבקשה להידחות. לא מצאתי בטענות המבקשים ביחס לאי-הגשת דרישה לתשלום כדי להצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. אין מחלוקת כי מלכתחילה, עובר לבקשה הראשונה לתשלום תכוף, הוגשה דרישה כזו, אולם בעקבות קשיי זיכרון שהתגלו בחקירת המבקשת, הורה בית המשפט על הגשת "בקשה חדשה אשר תתמך בתצהיר של מי שמודע, הן לצרכיה של המבקשת והן לפירוט הכנסותיה מאז התאונה". על החלטה זו לא השיגו המבקשים, ובקשה נוספת אכן הוגשה, כשהיא נתמכת בתצהיר מטעם ילדיה של המשיבה. בנסיבות אלה אין מקום לאיין היום את ההחלטה שניתנה, בסופה של ההשתלשלות, בעניין התשלום התכוף. בנסיבות אלה אין גם מקום להידרש, היום, לשאלת חריגתה של הפסיקה מעבר לתקופה הנקובה בחוק. יודגש, כי אם חפצו המבקשים להשיג על ההחלטה הקודמת, בעניין הגשת בקשה לתשלום תכוף הנתמכת בתצהיר של אחר – שאינו המשיבה – היה עליהם לעשות כן במועד ולא להעלות טענות בעניין זה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה מאוחרת יותר, שבמסגרתה נפסק תשלום תכוף. ולבסוף, טענות המבקשים לגוף העניין אינן מצדיקות סטייה מן הכלל הרגיל לפיו אין בית משפט של ערעור מתערב בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בפסיקת תשלום תכוף.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, ט' באדר ב התשס"ה
(20.3.05).
ש
ו פ ט