פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3234/19
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
דוד חננאל
נ ג ד
המשיבה:
רשות מקרקעי ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי נצרת מיום 7.4.2019 ברע"א 57017-03-19 שניתנה על
ידי כבוד השופטת א' אריאלי
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 7.4.2019 (רע"א 57017-03-19; השופטת א' אריאלי ), אשר דחה, לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת של אותה ערכאה (ע"א 34703-12-18; השופטת ע' גולומב ) – במסגרתה נדרש המבקש להפקיד עירבון בשיעור "מתון יחסית", של 6,000 ₪, בערעורו על פסק הדין שניתן בעניינו בבית משפט השלום בצפת (ת"א 11236-04-17; השופטת מ' ברלינר לוי ) (להלן: הערעור העיקרי ).
לטענת המבקש, יש לפטור אותו כליל מהפקדת עירבון – נוכח סיכוייו הטובים של הערעור העיקרי ומצבו הרפואי והכלכלי הקשה, כמו גם בשל קיום נכס רב ערך שהמשיבה תוכל להיפרע ממנו במידת הצורך.
2.
אפתח ואומר, כי על פני הדברים עמדה למבקש זכות ערעור על החלטת הרשמת, שהרי "החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם" (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לפיכך, דרך המלך שבה היה על בית המשפט המחוזי לצעוד היא לבחון – בהתאם לסמכותו, לפי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי – את האפשרות לדון בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש "כבכתב ערעור", ולהימנע מדחייתה המיידית, לפי תקנה 406(א) לתקנות, תוך שלילת יומו של המבקש בערכאת הערעור.
אף על פי כן, במסגרת של בקשה למתן רשות ערעור, הפגם הדיוני אינו מוביל, בהכרח, להתערבות בתוצאה אליה הגיעו הערכאות הקודמות. הטעם בדבר, כי עדיין ניתן לשקול את העניין על פי המתווה הדיוני של רשות ערעור. בענייננו, בחינת הסוגיה לגופה מלמדת שהתוצאה משקפת איזון הולם בין מכלול השיקולים שעל הפרק, ואינה גורמת לעיוות דין או לפגיעה בזכויות המבקש. בהחלטתה המנומקת, פרשה הרשמת את התשתית הנורמטיבית הרלוונטית, עמדה על המשוכות הניצבות בפני הערעור העיקרי – וציינה, בין היתר, כי המבקש לא הסביר את מקורות המימון לייצוג המשפטי בהליכים אחרים שהוא מנהל, ונמנע מלפרט על אודות ניסיונותיו להסתייע בצדדים שלישיים בגיוס סכום העירבון. בית המשפט המחוזי דחה גם את טענת המבקש בדבר זכויות בנכס, "שעה שלא פורט טיבן של זכויות אלה, האם נקיות הן מזכויות של צדדים שלישיים והאם ניתן לממשן כלל".
בקשת רשות הערעור אינה מתמודדת עם נימוקים אלה – ומובן שאין בצירוף טיוטה בלתי חתומה של חוות דעת שנערכה בחודש ינואר 2018 כדי לשפוך אור על מצב הזכויות בנכס כיום. ממילא, דין הבקשה להידחות, גם מבלי להידרש לכך שענייננו בגלגול שלישי.
3.
הבקשה נדחית, אפוא, ללא צו להוצאות. מועד הפקדת העירבון מוארך עד ליום 4.8.2019.
ניתנה
היום, א' בתמוז התשע"ט (4.7.2019).
ש ו פ ט