רע"א 3244/09 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר, עמית ווילנר) מיום 5.3.09 בתיק עמ"ש 511-07, בו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופטת ברגמן) מיום 5.12.06 בתיק תמ"ש 3493/01.

ב.

בשנת 1999 קיימו המבקש 1 (להלן המבקש ) ומשיבה 2 (להלן המשיבה ), שניהם פנויים באותה עת, מערכת יחסים אינטימית. בשנת 2001 הגישה המשיבה תביעה להכיר במבקש כאביה של משיבה 2 (להלן

הקטינה ) ולחייבו במזונותיה (תמ"ש 3491/01). ביום 11.11.01 קיבל בית המשפט לענייני משפחה (השופטת ברגמן) את התביעה. נקבע כי יש לזקוף את סירוב המבקש לעריכת בדיקת רקמות נגדו, וכי הוצגו ראיות נוספות התומכות בגרסת המשיבה. בשנת 2006 הגיש המבקש בקשה שכותרתה "עיון חוזר בנושא אבהות". בבקשה נטען, כי מאז ההליך הקודם נישא המבקש (למבקשת 3) ונולדה להם בת (היא המבקשת 2) - וכי לשתי אלה זכות חוקתית לדעת אם למבקש בת נוספת. נטען עוד, כי טובת הקטינה מחייבת את בירור זהותו של אביה. בתסקיר שהוגש לבית המשפט, תמכה פקידת הסעד בעריכת הבדיקה.

ג.

ביום 5.12.06 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה. נקבע, כי בנסיבות קיים מעשה בית דין שלפיו המבקש הוא אבי הקטינה, ואין לאפשר פתיחה מחדש של קביעה זו. עוד נקבע, כי בנסיבות אין לייחס משקל להסכמתו הנוכחית של המבקש לעריכת בדיקת רקמות, תוך אנלוגיה לפסק דינו של בית משפט זה בעניין פלוני :

"אין להעלות על הדעת שבעל דין יוכל לסרב לקיים בדיקה בערכאה ראשונה, ומשראה שיצא חייב בדינו, יציע בשלב של ערעור לקיים את הבדיקה. עריכת בדיקת הרקמות, ככל הליך ראייתי אחר, צריך שתתברר בפני בית המשפט הדן ומברר את העניין, ובית המשפט שלערעור לא יורה על עריכתה, ולא יסיק מסקנות מסירובו של אחד מבעלי הדין לערכה, אלא כאשר קיימות נסיבות מיוחדות, וכאלה לא מצויות במקרה שלפנינו" (ע"א 335/81 פלוני נ' אלמוני , פ"ד לח(2) 530, 531, השופט - כתארו אז - אלון).

ד.

נקבע, כי נוכח הקביעה הנוכחית לפיה המבקש הוא אבי הקטינה, ולאור הצהרת המבקש כי בכל מקרה אין הוא מעוניין בקשר עמה, אין לשמוע מפיו טענות שעניינן טובת הקטינה. נקבע עוד, כי חרף ההשלכות הנטענות על חייהם, למבקשים 3-2 אין מעמד בהליך (ע"א 431/80 רוזנברג נ' חזן , פ"ד לה(2) 742). הוטעם, כי הקריטריון המנחה בענייננו הוא טובת הקטינה, וכי בנסיבות אל מול האינטרס בהכרעה ודאית של זהות האב, עומד הנזק שייגרם לה מערעור מצבה הנוכחי - בפרט נוכח שתי החלופות שמציב המבקש (כי יתברר שהאדם אשר ידעה כי הוא אביה אינו אביה, או כי הוא אביה אך אינו חפץ בקשר עמה). ולבסוף הוזכר, כי דחיית התביעה "אינה שוללת אפשרות כי בהגיע הקטינה לבגרות תוכל, אם תחפוץ בכך, לערוך הבדיקה והכל על פי שיקול דעתה" (עמ' 8).

ה.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי (השופטים שטמר, עמית ווילנר) נדחה ביום 5.3.09. בין היתר נקבע (מפי השופטת שטמר), כי אין בנסיבות הצדקה לסטות מעקרון מעשה בית הדין שנוצר בהליך הראשון, בפרט נוכח העדרה של הצדקה מוסרית לסירוב המבקש לערוך את הבדיקה בשנת 2001. עוד נקבע, כי לשיקול טובת הקטינה מעמד מכריע, וכי בנסיבות מתאימות יתכן שהוא מצדיק סטייה מעקרון מעשה בית דין - אך כי בנסיבות לא הוכחה טובת הקטינה באופן המצדיק סטייה כאמור. ולבסוף, בית המשפט חזר על קביעת הערכאה הראשונה, כי למבקשים 3-2 אין מעמד בהליך. השופט עמית הוסיף, כי יש לראות בעניין פלוני תקדים מחייב בענייננו, כי בנסיבות "ספק אם שיקולי צדק ותקנת הציבור עומדים דווקא לצידו של המערער", וכי לעיתים נסוגה "האמת העובדתית" בפני שיקולים ואינטרסים אחרים. השופטת וילנר הצטרפה לדברי חבריה.

ו.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בעיקר נטען, כי המבקש סירב לעריכת הבדיקה בשנת 2001 ברווקותו, ועתה כנשוי שוקל הוא שיקולים אחרים, וכי בתי המשפט נמנעו מלתת משקל לשינוי מהותי זה בחייו - שינוי הנותן מעמד גם לנפשות החדשות בחיי המבקש (המבקשות 3-2). נטען, כי ניתן משקל יתר לעקרונות של מעשה בית דין, שעה שהללו עומדים אל מול זכויות יסוד של סטטוס ויוחסין. במיוחד נטען לגבי זכותה של המבקשת 2, בת המבקש, לדעת אם יש לה אחות.

ז.

לאחר העיון איני רואה מקום להיעתר לבקשה. הגם שיש בה מטבעה עניין משפטי מסוים, איני רואה מקום להידרש אליה - משנראית בעליל התוצאה אליה הגיעו בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי. גם אם לא נייחס חשיבות מכרעת לשאלת מעשה בית הדין וההשתק - מבלי להקל בה ראש - הנושא בו עסקינן עמוק ורגיש מעבר לסדרי הדין ואף לדיני הראיות. נראה לי שיהא זה מנוגד במובהק לתקנת הציבור ולטובת הקטינה, אם נכפה על הקטינה בדיקת רקמות בשעה שהמבקש, אשר סירב לכך בעבר, מעוניין בכך היום. הנטל הוא עתה בבירור עליו; בדיקת רקמות אינה "תכנית כבקשתך", ומשמשאלתו אינה טובת הקטינה אלא טובתו שלו, קרי, הוא אינו נכון - כמתואר - לקיים עמה יחסי אבהות ראויים - אין מקום להיענות לה, מכל מקום לעת הזאת. אמנם פקידת הסעד סברה כי יש לאפשר את הבדיקה, כנראה בחינת "אין שמחה כהתרת הספקות" (ראו שו"ת שואל ונשאל ב', יורה דעה קנ"ו לר' כלפון משה הכהן, ג'רבה, המאה הכ') ; ואולם הקטינה עצמה סירבה לעסוק בנושא בשיחתה עמה. אי אפשר שלא להרהר גם, כי מטרת פנייתו של המבקש הימנעות ממזונות. ובכל זאת מלה לעניין מעשה בית דין - נושא של סטטוס אינו יכול להיות נתון לרוח מצויה (ראו ע"א 431/80 רוזנברג נ' חזן, פ"ד לה(2) 742 - השופט בייסקי), ובודאי ללא איזון אינטרסים; המבקש לא היה נכון להיענות למבוקשה של אם הקטינה, אשר היתה נכונה להסכים לבדיקה בתנאים מסוימים, שכללו יצירת קשר אבהי אם תאשר הבדיקה את האבהות.

ח.

גורם המפתח בנסיבות הוא הקטינה, שהיא כיום בת שמונה. יש להניח לה להידרש לכך בעתיד כשתמצא לנכון, אם בעוד שנים כשתהא נערה, או אף בהגיעה לבגרות על פי דין.

ט.

אכן, המבקש מדגיש את כבוד האדם שלו ושל בתו האחרת, אך על כף המאזניים מצוי כבוד האדם של הקטינה. על כן אין הדגש לדידי בצד הדיוני בלבד אלא במיוחד בצד המהותי, ובכיוון זה אין מקום להיעתר לבקשה.

י.

אוסיף, כי משעסקינן בהתדיינות שקדמה לכניסתו לתוקף (ביום 30.11.08) של חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), תשס"ח-2008, אין צורך להידרש להוראות תיקון זה, הקובע הסדרים דיוניים באשר לבדיקות גנטיות לעניין קשרי משפחה (ראו גם בע"מ 9638/08 פלונית נ' פלוני (לא פורסם)).

י"א.

כאמור, איני נעתר לבקשה.