רע"א 3249/11 ארנון גיצלטר,עו"ד נ. לוין ברזל בע"מ

1.

המבקשים עותרים להרשות להם לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטים א' קובו, מ' רובינשטיין ו-ע' צ'רניאק בע"א 2058/08) לפיו התקבל ערעור המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום (א 78125/98, כבוד השופט ח' ינון) ותחת זאת נקבע כי יש לדחות את תביעת המבקשים לשכר טרחת עורך דין עבור הטפול המשפטי שנתנו למשיבים. יחד עם הבקשה למתן רשות ערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע אולם בנסיבות העניין ראוי לדון בבקשה העיקרית.

2.

לטענת המבקשים בית המשפט המחוזי קבע הלכה חדשה בנוגע לפרשנות מסמך – הוא הסכם שכר הטרחה. בית המשפט סירב להכיר בו כהסכם בכתב מחייב, אך בכל זאת פירש את תוכנו על מנת ללמוד ממנו על הסכם בעל פה שנכרת בין הצדדים. נטען כי הפרשנות שנקבעה נעדרת תשתית עובדתית, כלל לא נטענה על ידי הצדדים ואף לא ניתנה להם הזדמנות להגיב לפרשנות חדשנית זו שהועלתה לראשונה על ידי ערכאת הערעור. קביעה זו, על פי הנטען, אף מנוגדת לתיקון מס' 2 של חוק החוזים שנועד לשנות את המצב המשפטי ולמנוע מבית המשפט ליתן פרשנות לחוזה שכלל לא נטענה על ידי מי מהצדדים. המבקשים מלינים על העוול שנגרם להם בדמות שלילת שכר טרחה עבור שירותים משפטים שנתנו במשך שנים למשיבים. עוד נטען כי טעה בית המשפט בקובעו כי תביעה לשכר טרחה ראוי, חייבת להיות נתמכת בחוות דעת של מומחה ובהעדרה יש לדחות את התמיכה. די במקרה זה על פי הפסיקה להסתפק בעדויות והראיות שמהן ניתן לגזור את גובה השכר הראוי.

3.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. בית המשפט המחוזי בפסק דין מפורט ומנומק ביסס את מסקנותיו בממצאים עובדתיים. קביעתו של בית המשפט כי נכרת בין הצדדים הסכם בעל פה שקדם להסכם הטרחה שבכתב אינה מהווה פרשנות של המסמך שכלל לא נטענה על ידי מי מהצדדים. מסקנה זו מעוגנת בחומר הראיות (ראו למשל פסקה 38 בפסק הדין). אין צורך במסגרת בקשה זו להידרש לתוכנו של תיקון 2 לחוק החוזים. לא שוכנעתי אפוא כי בית משפט המחוזי קבע הלכה המצדיקה רשות ערעור. זאת במיוחד בגלגול שלישי לנוכח הלכת חניון חיפה . עסקינן בקביעות עובדתיות שאין זו דרכה של ערכת הערעור להתערב אלא במקרים חריגים, קל וחומר כאשר עסקינן בגלגול שלישי.

4.

הבקשה נדחית.