רע"א 325/99 מפעלי ים המלח בע"מ נ. קונטרק ליין בע"מ

בפניי בקשה לכך שאורה על השבת סיכומים שהוגשו על ידי המשיבה 1 בשני הערעורים שבכותרת.

1.המערערת בע"א 325/99 הינה מפעלי ים המלח ( להלן מפעלי ים המלח ). המערערים בע"א 422/99 הינם שילר הנדסה בע"מ וארמניו שילר ( להלן שילר ). שני הערעורים אוחדו, על פי החלטה של כב' השופט מצא מיום 10.3.99. שני הערעורים מופנים כנגד פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, אשר קיבל תביעה שהוגשה על ידי המשיבה 1, קונטרק ליין בע"מ ( להלן – קונטרק ליין ) כנגד המערערים בשני הערעורים. בעיקרה, המדובר היה בתביעה בגין הפרת פטנט, אשר יוחסה למפעלי ים המלח בע"מ ולשילר. עיקרו של פסק דין בית משפט קמא מוקדש לדחיית טענות שונות שהועלו על מנת לתקוף פטנט שנרשם על שם המשיבה 1, ואשר הטענה להפרתו עמדה בבסיס התביעה בבית משפט קמא. כן קיבל בית משפט קמא טענה חלופית לפיה מפעלי ים המלח ושילר גזלו, ביחד ולחוד, סוד מסחרי של משיבה 1. כמו כן, דן פסק הדין בהסכם שנכרת בין המערערת בע"א 325/99 לבין המשיבה 1 ( להלן – "הסכם הילטון" ), ובשאלת הפרתו של הסכם זה.

2.ביום 17.10.99 ניתן בבית משפט זה צו לסיכומים בכתב בתיק. על פי הצו, והחלטה מתקנת שבאה בעקבותיו, היקף הסיכומים בתיק יהא 17 עמודים לכל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים.

3.מפעלי ים המלח הגישה את סיכום טענותיה בע"א 325/99 ביום 17.1.00. שילר הגישו את סיכום טענותיהם בע"א 422/99 ביום 16.1.00. סיכומים אלה עומדים באמור בצו ובהחלטה שבאה בעקבותיו, והיקפם הוא כ-17 עמודים. לאחר דחיות שונות, הוגשו סיכומי קונטרק ליין בשני הערעורים ביום 19.11.01. קוטנרק ליין לא הגישה סיכומים נפרדים בכל אחד מן הערעורים. היא בחרה להגיש כתב סיכומים אחד, ובו 34 עמודים.

4.הבקשה שבפניי הוגשה על ידי מפעלי ים המלח. הבקשה היא כי אורה על החזרת הסיכומים לקונטרק ליין לצורך עריכתם מחדש. טענת מפעלי ים המלח היא שהיה על קונטרק ליין להגיש שני כתבי סיכומים נפרדים, אחד בכל אחד מן הערעורים שבכותרת. מפעלי ים המלח טוענת, כי קונטרק ליין לא ביקשה רשות, וממילא לא קיבלה כזו, להגיש במאוחד את סיכומיה בכל אחד מן הערעורים. זאת ועוד, נטען כי עיקר סיכומיה של קונטרק ליין מתייחסים לע"א 325/99 דווקא, ובדרך זו חרגה משיבה 1 ממגבלת העמודים שהוטלה עליה בערעור האמור, באופן המקנה לה יתרון בלתי הוגן על מפעלי ים המלח. המערערת אף טוענת, כי דרך הגשת סיכומים זו של המשיבה 1 מכבידה עליה ביותר, הואיל ועליה לבור עתה מסיכומים אלה את הטענות הנוגעות לעניינה, וכי הדבר יטיל עליה מעמסה בלתי הוגנת, לא מוצדקת ומיותרת. כן מועלות טענות לגבי צורת הסיכומים ועמידתם בדרישות הצורניות שבצו לסיכומים בכתב.

5.אין בידי לקבל את הבקשה. אבהיר את הטעמים לכך.

(א) תחילה, יש להעיר כי לשון הצו לסיכומים בכתב שהוצא בתיק זה אינה תומכת בהכרח בטענות מפעלי ים המלח. הצו קובע באופן ברור כי הסיכומים מטעם המערערים בכל אחד מן הערעורים יוגשו בנפרד. עם זאת, אין בו כל קביעה מפורשת לפיה תשובות המשיבה בכל אחד מן הערעורים חייבות להעשות במסגרת נפרדת. אכן, הצו אינו מתייחס בבירור גם לאפשרות של כתב תשובה אחד לשני הערעורים. ברם, מנוסחו, המדבר על "תשובתם" של "המשיבים בע"א 325/99 ובע"א 422/99", להבדיל מ"תשובותיהם" של משיבים אלה, עולה תמיכה לא מבוטלת לאפשרות הגשתה של תשובה אחת, בשני הערעורים שהדיון בהם אוחד.

(ב) נוסחו האחיד של הצו לסיכומים בכתב, הניתן בבית משפט זה, שונה זמן לא רב לאחר מתן הצו האמור. כיום נכתב בפירוש בצווים הניתנים מקום בו אוחד הדיון בערעורים אחדים, כי המשיבים בערעורים אלה רשאים להגיש את טענותיהם בערעורים השונים במסגרת של כתב טענות אחד. היקפו של כתב טענות זה על פי הנוסח של הצו הנוהג כיום הוא פועל יוצא של צירוף של היקף כתבי הטענות אשר רשאי המשיב להגיש בכל אחד מן הערעורים שבהם הוא משיב. נוסח זה לא היה בשימוש בעת מתן הצו לסיכומים בכתב בערעורים שבכותרת. עם זאת, הנוסח החדש הוא, בעיקרו של דבר, הבהרה למה שהיה מותר, ואף מקובל, על פי הנוסח הברור פחות שהיה נקוט בעת שניתן הצו לסיכומים בכתב שבכותרת. גם בכך יש, מטבע הדברים, כדי לתמוך בעמדת המשיבה בבקשה שבפניי.

(ג) אכן, כאשר מדובר בערעורים אחדים שאוחדו, ואשר בהם מותקף אותו פסק דין עצמו, פעמים רבות ההפרדה בין הערעורים השונים, היא מלאכותית, הן מנקודת המבט של המתדיינים והן מנקודת המבט של בית המשפט. צירוף הערעורים יוצר לרוב חזית אחת מול פסק הדין של הערכאה הדיונית, אשר ביסודה עומד אינטרס אחד – תקיפת פסק הדין - ומולה מתייצב המשיב. לכן, ככלל, היקף הטענות שבכתב המותר למשיב הוא תוצאה של צירוף היקפם של כתבי הטענות הבסיסיים בכל אחד מן ההליכים שצורפו, וניתן למשיב להשיב במסגרת של כתב טענות אחד.

בכך גם יש כדי להציג בפני בית המשפט תמונה אינטגרטיבית של טיעוני המשיב, המקלה על מיפוי קווי המחלוקת (וההסכמה) שבתיקים, ומונעת את הצורך בעריכת השוואות שונות בין כתבי טענות שונים שהמשיב מגיש בערעורים שאוחדו.

6.(א) במצב זה, איני רואה בעצם העובדה שהמשיבה הגישה כתב טענות מאוחד לבית משפט זה משום פגיעה דיונית במערערת בע"א 325/99, המצדיקה היעתרות לסעד המבוקש. בכך איני שולל על הסף אפשרות, כי משיב אשר הגיש כתב טענות מאוחד בערעורים שאוחדו יפיק מכך יתרון בלתי הוגן, על ידי כך שיוכל לחרוג במידה ממשית בטיעוניו ביחס לאחד הערעורים מהיקף הטיעון הבסיסי שהותר בכל אחד מן הערעורים שאוחדו. אפשרות זו עשויה להתרחש בעיקר כאשר אין זהות באינטרסים בין המערערים השונים, ואז יכול הדבר לגרום לפגיעה דיונית בלתי מוצדקת באחד מן המערערים.

(ב) ברם, במקרה שבפניי אין הדבר כך, ולא שוכנעתי כי נגרמה פגיעה דיונית כלשהי למפעלי ים המלח. בין המערערים בכל אחד מן הערעורים זהות אינטרסים גמורה. הן למפעלי ים המלח והן לשילר אינטרס לתקוף את תוקף הפטנט עליו התבססה תביעת קונטרק ליין בבית משפט קמא. למערערים בכל אחד מן הערעורים גם אינטרס זהה בקו הטיעון, לפיו הבעלות בפיתוח נשוא ההתדיינות אינה שייכת לקונטרק ליין (טענה המועלית בעיקר על ידי שילר, בע"א 422/99).

(ג) זהות האינטרסים בין המערערים בערעורים השונים נובעת גם מכך, שעל פי הנטען על ידי קונטרק ליין הפרת הפטנט (ולחילופין סוד מסחרי) שלה נעשתה על ידי מפעלי ים המלח בשיתוף עם שילר. זהות אינטרסים זו אף משתקפת בסיכומי המערערים ובכתבי הערעור שלהם. כך, מודיעים שילר, המערערים בע"א 422/99 בפתח ערעורם כי "כדי למנוע כפילות מצטרפים המערערים לכל טענות המערערת האחרת, מפעלי ים המלח בע"מ, במסגרת הערעור אשר זו הגישה במקביל לבית משפט נכבד זה....". כפילות זו באה לידי ביטוי גם בטיעונים שבסיכומי המערערים, כאשר בכל אחד מן הערעורים (וסיכומי המערערים) ניתן למצוא טיעונים בנוגע לתוקף הפטנט ולשאלת הפרתו (גם אם בהיקפים ובדגשים שונים).

(ד) מכך עולה, כי בנסיבות העניין יש מימד לא מבוטל של מלאכותיות בטענות מפעלי ים המלח לפיהן עיקר תשובת קונטרק ליין מוקדשת לערעורה של מערערת זו, וכי בכך יש משום פגיעה בה. כאשר שילר, הם המערערים בע"א 422/99 מאמצים ממילא את הנטען על ידי מפעלי ים המלח, היא המערערת בע"א 325/99, קשה לקבל את קו הטיעון של מפעלי ים המלח, הגורס קיומן של מעין "חומות סיניות" בין הערעורים ובין התשובה להם.

(ה) לא נעלם מעיני, כי גם במצב זה של זהות אינטרסים בין הערעורים השונים, האפשרות להגשת כתב תשובה אחד בכל הערעורים, עשויה להקנות למשיב גמישות דיונית מסויימת, המאפשרת לו להקדיש מרחב טיעון רחב יותר לטענות אותן הוא רואה כחשובות יותר. עיון בסיכומי קונטרק ליין כאן מעלה, כי זו הקדישה מרחב טיעון רחב יותר לנושא הפרת הפטנט ממה שעשו המערערים (גם אם נצרף את שני סיכומי הטענות בערעורים יחדיו). היא גם הקדישה היקף טיעון רחב יותר לנושא "הסכם הילטון", מזה שבסיכומי מפעלי ים המלח. לעומת זאת, קונטרק ליין הקדישה היקף קטן יותר לטענות שעניינן הבעלות בפיתוח (נושא מרכזי בסיכומי שילר, המערערים בע"א 422/99).

(ו) ברם, בכל אלה איני רואה פגיעה דיונית במערערת בע"א 325/99, המצדיקה כי איעתר לבקשתה. גם לו הייתי נעתר לבקשה, היתה המשיבה 1 יכולה באופן לגיטימי, במסגרת סיכומים נפרדים בכל אחד מן הערעורים, להגיע להיקפי טיעון דומים בכל אחת מן הסוגיות הנדונות, וזאת נוכח החפיפה הממשית הקיימת ממילא בין הערעורים והעניינים שהם חובקים. אכן, על רקע חפיפה זו, ניתן גם לפקפק בתועלת שבהשוואה אריתמטית מדוקדקת בין הסיכומים שהוגשו בכל אחד מן ההליכים, לעניין ההיקף המוקדש לנושאים הנדונים בהם.

זאת ועוד, למערערת בע"א 325/99 שמורה האפשרות להגיש סיכומי תשובה בערעור זה, וממילא להעמיד דברים על מכונם, אם ברצונה לעשות כן. ואם בכך לא די, הרי שבתיק אף צפויה השלמת טיעון, ואף במסגרת זו תוכל המערערת בע"א 325/99 לבקש כי יותר לה לטעון בעניינים מעניינים שונים.

(ז) אשר לטענת מפעלי ים המלח, לפיה נגרמת לה הכבדה יתרה בשל כך שעליה לבור מתוך טענות קונטרק ליין את אלה המתייחסות אליה, הרי שצודקת קונטרק ליין בטענתה כי אין מדובר בטענה רצינית בנסיבות העניין. ממילא, בשני הערעורים, מדובר במסכת עובדתית אחת הנוגעת למעוולים במשותף. נכונה גם טענת קונטרק ליין כי טרחה לציין לא אחת, בהתייחסה לטענה פלונית, על ידי מי הועלתה הטענה, ומה גם שיש להניח, כי טענותיה של מפעלי ים המלח אינן זרות לה, וכי תוכל על נקלה לאתרן בסיכומי קונטרק ליין. גם בכך לא מצאתי, על כן, טעם להעתר לבקשה שבפניי.

(ח) במצב זה, איני סבור כי כתוצאה מהגשת הסיכומים המאוחדים נגרם למערערת בע"א 325/99 נזק דיוני, אשר מצדיק היעתרות לבקשתה. כשאני מוסיף לכך את היתרון הדיוני המשמעותי שבאיחוד טענות המשיבה 1 לכתב טענות אחד, התוצאה המתבקשת היא דחיית הבקשה שבפניי לעניין זה.

7.אשר לטענות הצורניות המועלות נגד הסיכומים בכתב שהוגשו על ידי המשיבה 1, הרי שלא מצאתי בסיכומים הפרה של מה שהותר בכל הנוגע לגודל האות, הרווחים בין השורות או השוליים. השימוש ברווח בודד בציטטות המועטות שבסיכומים אינו חורג מן הנהוג והמקובל לעניין זה, ואיני רואה בו הפרה של הצו. גם לעניין זה, אפוא, לא מצאתי ממש בבקשה שבפניי.

סוף דבר, הבקשה נדחית. המערערת בע"א 325/99 תישא בהוצאות המשיבה 1, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 2,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק וכן רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.