רע"א 3271/10 עדנה קורן נ. קצין התגמולים

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא גריל והשופטים גרשון ווילנר) בע"ו 9549-04-09 מיום 28.3.10, בגדרו נדחה ערעור על החלטת ועדת הערעור בחיפה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י – 1950 (סגן הנשיא וגנר, פרופ' פלדי וד"ר קורת) בעמ"ח 11/03 מיום 7.11.07.

ב.

המנוח, יליד 1948, התגייס לשירות בצה"ל במאי 1968. בשנת 1969, בהיות המנוח כבן 21, אובחן כלוקה במחלת ניוון שרירים. המשיב הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין מחלה זו לבין שירותו הצבאי. בשנת 2003 אובחנה אצל המנוח מחלת סרטן כיס השתן, וכתוצאה ממנה נפטר למרבה הצער ב- 20.5.03. השאלה שבמחלוקת היתה האם קשור מותו של המנוח לנכותו שבאה עקב מחלת ניוון השרירים.

ג.

ביום 4.8.03 דחה קצין התגמולים את בקשת אלמנתו של המנוח (המבקשת), להכרה בזכאות לתגמולים בגין מחלת הסרטן, בנימוק שאין מתקיים קשר סיבתי בין נסיבות פטירתו של המנוח לבין נכותו המוכרת.

ד.

ערעור לועדת הערעור נדחה גם הוא. יודגש, כי נוכח מחלוקת בין המומחים מטעם המשיב והמבקשת, החליטה הועדה על מינוי מומחה רפואי מטעמה- פרופ' אריעד. פרופ' אריעד סבר כי יתכן שקיים קשר סיבתי בין מחלת השרירים למחלת סרטן כיס השתן. עם זאת צוין, כי המחלה הניוונית לא גרמה

באופן ישיר למחלת הסרטן אלא אותה מחלה גנטית (עמ' 22 לפרוטוקול הדיון). הוסף, כי קשה להניח שהטיפולים הכימותרפיים וההקרנות שקיבל המנוח החמירו במיוחד את מצבו. בסופו של דבר קבעה הועדה, כי המבקשת לא הוכיחה קשר סיבתי בין מחלת השרירים למחלת הסרטן, שהתגלתה לאחר כ- 30 שנה.

ה.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת על החלטת ועדת הערעור, וקבע כי ממכלול העדויות הרפואיות שהובאו בפניו נלמד, שלא עלה בידי המבקשת להוכיח קשר סיבתי בין מחלת ניוון השרירים לבין מחלת הסרטן, וכי החלטת הועדה מבוססת היטב בתשתית הראייתית שהונחה בפניה.

ה.

בבקשת רשות הערעור נטען, כי אלמלא המאמץ הפיסי במהלך השירות הצבאי לא היתה פורצת מחלת ניוון השרירים, אשר היא זו שהובילה, גם אם כ- 30 שנה מאוחר יותר, למחלת הסרטן.

ו.

סבורני לאחר העיון כי אין מקום להיעתר לבקשה. ראשית, היא אינה מעוררת

שאלה משפטית החורגת ממחלוקת הצדדים, אשר בשכמותה נשקלת רשות ערעור בגלגול נוסף; יתר על כן, המבקשת חפצה להביא, לאמיתם של דברים, לבחינה מחודשת קביעות עובדתיות-רפואיות שקבעה ועדת הערעור, בהסתמך על חוות דעת מומחים, ושנבחנו בבית המשפט המחוזי. קביעות אלה מצויות כולן במישור העובדה, ואינן מעלות שאלה משפטית; על פי סעיף 25(ח) (1) לחוק המשפחות, ערעור בפני בית המשפט המחוזי הוא בשאלה משפטית בלבד, ואין להעלות בפניו שאלות עובדתיות שהוכרעו (רע"א 376/97 ספיר נ' קצין תגמולים (לא פורסם)); לא כל שכן כך בגלגול נוסף בבית משפט זה. לגופם של דברים, עיינתי בכל חוות הדעת הרפואיות, ובהבהרות שמסר פרופ' אריעד לחוות דעתו, וכמותי כבית המשפט המחוזי סבורני, כי לא הורם נטל ההוכחה בדבר הקשר הסיבתי במקרה דנא בין המחלה הניוונית למחלת הסרטן.

ז.

אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.