רע"א 3281/06 עסאליה למסחר כללי ותובלה בע"מ נ. RESHMAN WIRE INDUSTRIES L.T

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 1041/05 (השופטים ש' ברלינר, ר' סוקול וי' וילנר ), מיום 9.3.06,לפיו נדחה ערעור על פסק הדין של בית המשפט השלום בעכו בת"א 3895/02 (השופט ש' שר), מיום 12.12.04.

2.ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין: המבקשת היא חברה העוסקת בסחר בברזל ובהובלה. המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) היא חברה העוסקת בסחר בברזל ובתעשיות רשת. בין המבקשת למשיבה התגלע סכסוך ביחס לבעלות במטען שנרכש מהמשיבה הפורמאלית. בהתאם להסכמת דיונית שהושגה בין הצדדים ושקיבלה תוקף משפטי ביום 2.10.02, הפקידה המבקשת בקופת בית המשפט ערבות בנקאית על סך 125,000$, בתמורה לביטול צו מניעה ארעי שהוטל לבקשת המשיבה ונועד למנוע את שחרורו של חלק מהמטען. הערבות הבנקאית נועדה להבטחת זכויות המשיבה במידה ותביעתה תתקבל (להלן: ההסדר ).

3.המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשת ומנהליה וכנגד המשיבה הפורמאלית, בה ביקשה להצהיר על בעלותה במטען. בית משפט השלום קבע כי המשיבה הפורמאלית הפרה את ההסכם עם המשיבה לספק לה את המטען שרכשה, ולכן חויבה זו האחרונה להשיב לה סך של 125,000$ וכן פיצויים. בית המשפט קבע עוד כי המבקשת רכשה את המטען בתום לב ובתמורה ולכן דחה את התביעה נגדה. יחד עם זאת, מאחר ותביעת המשיבה התקבלה, קבע בית המשפט כי המשיבה זכאית להיפרע מהערבות הבנקאית שהעמידה המבקשת בהתאם להסדר שהושג. על קביעה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי, בו טענה כי לא היה מקום להורות על מימוש הערבות לאור דחיית התביעה נגדה.

4.בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי נוסח ההסדר, תכליתו ומהותו מובילים למסקנה כי הערבות הבנקאית נועדה להבטיח את זכויות המשיבה בכל מקרה בו תזכה בתביעתה, אפילו אם התביעה נגד המבקשת תידחה. את נימוקיו השית על בחינת לשון ההסדר, החלטת בית המשפט שניתנה בעקבות ההסדר, וכן, הרקע להשגת ההסדר. עוד קבע כי מנוסח ההסדר ותכליתו עולה כי המבקשת הניחה את האפשרות שהתביעה נגדה תידחה. אף בחינת הנסיבות החיצוניות הובילה לאותה מסקנה, שכן ההסדר הושג על רקע קיומו של צו מניעה אשר מנע מהמבקשת מלקבל חלק מהמטען. הותרת הצו על כנו עלולה היתה לגרום לה נזק בהפרת התחייבויותיה להספקת ברזל ללקוחותיה. לכן נקבע כי המבקשת קיבלה החלטה עסקית להעמיד את הערבות הבנקאית לזכות המשיבה תמורת ביטול צו המניעה, מתוך גמירות דעת שתאלץ לשלמה אף אם התביעה נגדה תידחה. בית המשפט קבע עוד כי לא סביר שהמשיבה הסכימה לביטול הצו בלא שהיתה בידיה בטוחה חליפית למימוש פסק הדין. לפיכך, נדחה הערעור.

5.על פסק הדין הוגשה הבקשה שבפניי, בה חוזרת המבקשת וטוענת כי לא היה מקום להורות על מימוש הערבות הבנקאית. לטענתה, לא היה מקום להעדיף את פרשנות החוזה מתוך לשונו בלבד, וכי תוצאת הקביעה היא שהמבקשת נדרשה לשלם פעם נוספת עבור חלק מהמטען. לטענתה, פרשנות סבירה של ההסדר היא כי רק מקום בו היה נקבע שהמשיבה היא בעלת הזכויות במטען או כי אין למבקשת זכויות בו, ניתן לממש את הערבות.

6.עיינתי בבקשה, בפסקי הדין של הערכאות דלמטה וביתר הנספחים שהגישה המבקשת והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, חרף ניסיונה של המבקשת להעטות על בקשתה אדרת כללית בדבר דיני פרשנות חוזים, הבקשה תחומה במסגרת עניינם של הצדדים הישירים למחלוקת ואינה מעלה שאלות בעלות אופי חוקתי או ציבורי בעל תחולה רחבה יותר שלגביהן תישקל ככלל רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

7.שנית ולגופו של עניין, הצדדים הסכימו, כאמור, ביום 2.10.02 כי סכום הערבות שהפקידה המבקשת " יהווה בטוחה לכל פסק דין אשר יינתן, אם יינתן, לטובת רשמן תעשיות בע"מ בתיק זה, אף אם לא ישירות כנגד חב' עאסליה חב' למסחר בע"מ ", ובית משפט השלום נתן תוקף להסכמה, בקובעו כי " הסך של 125,000$ ישמש בטוחה לכל תוצאה אשר תהא במסגרת פסק הדין הסופי, בתביעתה של חב' רשמן תעשיות רשת בע"מ ". בית משפט השלום נדרש להשגות המבקשת ומנהליה בקשר למימוש הערבות במסגרת פסק דינו, וקבע כי המבקשת היתה צריכה לתקוף את ההסדר בדרך של תקיפה ישירה. משלא עשתה כן, ההחלטה עודנה בתוקף. לא מצאתי בטענות המבקשת כדי לשנות מקביעה זו. זאת ועוד, המבקשת מסכימה בבקשתה כי אי קבלת המטען באותו מועד היה מסב לה נזקים רבים שכן התחייבה באספקתו ללקוחותיה, אך מכאן לא נבע, לטענתה, כי הסכימה לערוב לכל תביעה כספית שתגיש המשיבה. נדמה, כי הלחץ שהופעל על המשיבה לקבל את המטען שפריקתו נעצרה עקב צו המניעה, הוא שגרם להסכמתה הגורפת כפי שבאה לידי ביטוי בהסדר שאושר, וכי רק לאחר שבוטל, התחרטה על מהות ההסדר. אף אם מדובר בדיעבד ב"מקח טעות" מבחינתה של המבקשת לאור תוצאת פסק הדין של בית משפט השלום, הרי שאין בו כדי לאיין את תוקפו של ההסדר, בהתאם לפרשנות שנתן לו בית המשפט המחוזי. בשולי הדברים אוסיף כי בית משפט השלום ציין שהמבקשת תוכל לערוך התחשבנות פנימית עם המשיבה הפורמאלית.

הבקשה נדחית איפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.