רע"א 3281/11 דוד אלמוג נ. לירון אלמוג

השופט צ' זילברטל :

1.

ביום 5.7.2012 ועל יסוד הסכמת הצדדים, ניתן על-ידינו פסק דין לפיו ניתנה למבקש (להלן: דוד ) רשות ערעור וערעורו מתקבל "במובן זה שיבוטלו החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.3.2011 והחלטתו מיום 6.1.2011, כך שהבקשה לאישור פסק בורר תידון כסדרה בבית המשפט המחוזי". עקב מחדלים שונים מצד דוד, ועל אף שערעורו התקבל, חייבנו אותו לשלם למשיב (להלן: לירון ) הוצאות בסך 20,000 ש"ח.

לפנינו בקשת לירון לתיקון טעות סופר או להבהרת פסק הדין. עוד יצויין, כי לבקשת דוד, הבהרנו ביום 10.7.2012 כי ההחלטות שנזכרו בפסק הדין מיום 5.7.2012 ניתנו בתיק הפ"ב 31404-11-10 של בית המשפט המחוזי בירושלים.

2.

דין הבקשה שלפנינו להידחות ואין צורך בקבלת תשובה. להלן יפורטו הטעמים לכך.

3.

לירון פנה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיאושר פסק בוררות מיום 10.11.2010 שניתן, לטענתו, בהליך בוררות שהתנהל בינו לבין דוד (שהוא אביו). ביום 6.1.2011 חתם בית המשפט המחוזי על פסק דין שאישר את פסק בוררות, לאחר שדוד לא התנגד לבקשת האישור ולא הגיש בקשה לביטול פסק הבוררות.

4.

ביום 20.1.2011 פנה דוד לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את פסק הדין האמור, אשר בגדרו אושר פסק הבוררות. ביום 22.3.2011 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה האמורה. על החלטה זו, מיום 22.3.2011, הוגשה על-ידי דוד בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. הדיון בבקשה זו הועבר למותב תלתא.

כאמור, במועד הדיון בבקשת רשות הערעור, הושגו הבנות, בהמלצת בית המשפט, שעל יסודן ניתן פסק הדין שעיקריו הובאו בפסקה 1 דלעיל.

5.

בבקשתו הנוכחית טוען לירון, כי לא היתה כל הסכמה מצידו לביטול פסק הדין מיום 6.1.2011, שבגדרו אושר פסק הבוררות, אלא אך לביטול ההחלטה מיום 22.3.2011, שכלפיה הוגשה בקשת רשות הערעור.

לירון מסביר, כי על-פי פסק הדין מיום 6.1.2011 הוא מנהל מזה זמן הליכי הוצאה לפועל לאכיפת פסק הבוררות, אשר ירדו לטמיון אם פסק דין זה יבוטל, וכי לא הסכים לכך, מה גם שלשיטת לירון בקשת רשות הערעור כוונה אך ורק לביטול ההחלטה מיום 22.8.2011 ורק לענין זה עתר דוד. לירון מוסיף, כי כיוון שדוד פתח בבית המשפט המחוזי הליך נוסף (ה"פ 14846-04-11) במגמה להביא לביטול פסק הבוררות, כל שהסכים לו הוא שהחלטה מיום 22.3.2011 תבוטל, פסק הבוררות המאושר יוסיף ויעמוד בעינו "על כל המשתמע מכך לענין יכולת [לירון] לפעול לאכיפתו ...".

6.

ביסוד עמדתו של לירון מצויה ההנחה, שאין לקבלה, שכל מה שדוד היה יכול להשיג במסגרת בקשת רשות הערעור שהגיש, הוא ביטול ההחלטה מיום 22.3.2011, כשפסק הדין מיום 6.1.2011 ייוותר על כנו ופסק הבוררות המאושר יעמוד בתוקפו. הנחה זו משוללת יסוד. מתן רשות ערעור לדוד וקבלת הערעור, היו בהכרח מוליכים גם לביטול פסק הדין מיום 6.1.2011. טענת דוד היתה שבית המשפט המחוזי היה צריך לקבל את בקשתו לביטול פסק הדין מיום 6.1.2011 שניתן במעמד צד אחד. טענה זו נדחתה בהחלטה מיום 22.3.2011 נשוא ההליך דנן. קבלת הערעור על ההחלטה מיום 22.3.2011 משמעו לא רק ביטולה, אלא גם מתן ההחלטה שצריך היה ליתן תחת זו שניתנה; דהיינו – החלטה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 6.1.2011 במעמד צד אחד.

כיוון שלירון הסכים, כעקרון, שתינתן רשות ערעור, שהתיק יידון כערעור ושהערעור יתקבל, המשמעות היחידה שיכולה להיות להסכמה זו היא שתבוטלנה שתי ההחלטות – זו מיום 6.1.2011 וזו מיום 22.3.2011. אין כל הגיון לבטל רק את ההחלטה מיום 22.3.2011 ולהותיר בתוקפו את פסק הבוררות המאושר.

משמעות קבלת הערעור הנוכחי, לה הסכים לירון, היא, בהכרח , ביטול אישור פסק הבוררות. לא היתה יכולה להיות לדוד כל כוונה שפסק הבוררות ייוותר בעינו לאחר סיום ההליך שלפנינו (ככל שתתקבל עמדתו), אלא ששני ההליכים בבית משפט קמא – הבקשה לאישור פסק הבורר שהגיש לירון בהפ"ב 31404-11-10 והבקשה לביטולו שהגיש דוד בה"פ 14846-04-11 – יתבררו לגופם, כשכל טענות הצדדים שמורות להם ואין הם מושתקים או מנועים מלהעלות טענה כלשהי. מכאן שנוכח ההבנה העקרונית של שני הצדדים שערעורו של דוד יתקבל, לא ניתן היה להבין את הצעתנו לצדדים בדרך אחרת, ולפיכך אין אנו רואים לנכון לתקן או להבהיר את פסק הדין. אין זה אלא שהדיון בפסק הבוררות, בין בבקשה לאישורו ובין בבקשה לביטולו, צריך להיעשות מנקודת ההתחלה ולא ממצב שפסק זה נחשב כמאושר.

לשון אחר – עמדתו של לירון, לפיה פסק הבוררות יוסיף וייחשב כמאושר, ותבוטל רק ההחלטה מיום 22.3.2011, חסרת כל הגיון מבחינתו של דוד ועל כן גם לא היתה יכולה לעלות כהצעת בית המשפט; שכן על-פי עמדה זו, פסק הדין שאישר את פסק הבוררות נותר כשהוא עומד בתוקפו. אלא שהלוז בבקשת רשות הערעור דנן היה שאישור פסק הבוררות יבוטל, והותרת אישור זה בתוקפו סותרת חזיתית את ההסכמה, שלה לא מתכחש לירון, לפיה ערעורו של דוד יתקבל. הותרת פסק הדין שאישר את פסק הבוררות בתוקפו תיצור גם מצב של פסקי דין סותרים למקרה שתתקבל תובענת דוד לביטול פסק הבוררות.

7.

אשר על כן אנו דוחים את בקשת לירון לתקן או להבהיר את פסק הדין.