רע"א 3294/03 פדל חליל ג'אברין נ. ביטוח ישיר חברה לביטוח בעמ

1.המבקש, כבן 13, נפגע בתאונת דרכים ביום 24.12.00, כתוצאה ממנה סבל מחבלות מערכתיות, לרבות חבלת ראש קשה. בעקבות התאונה הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת התביעה מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, ד"ר שטיינברג ( להלן: המומחה ), אשר נתבקש, בין השאר, לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. לאחר שערך בדיקה למבקש, הפנה אותו המומחה לבדיקה אצל נוירופסיכולוג. בהסתמך על אלו, קבע לו המומחה נכות זמנית בגובה 10% בגין קשיי הקשב והריכוז, ההפרעות הרגשיות הנובעות מחבלת הראש, כאשר בתום התקופה תיערך הערכה נוירולוגית ונוירופסיכולוגית חוזרת על מנת לקבוע את נכותו הקבועה של המבקש. המבקש עתר למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. בית המשפט הפנה למומחה שאלה לעניין הצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי, מכיוון שהמומחה שנתמנה לא חיווה דעתו במפורש בשאלה זו, וכן ציין כי "לכאורה נראה כי דין הבקשה להידחות שכן משאיבחן פרופ' שטיינברג את מצבו של התובע וקבע נכות בגינה, אין מקום למינוי מומחה נוסף בגין אותה אבחנה" . המומחה השיב על שאלת בית המשפט בשלילה. על פי תשובתו לבית המשפט, ההפרעות מהן סובל המבקש הינן גם בתחום מומחיותו של נוירולוג ילדים, ואין הן בתחומו של פסיכיאטר ילדים בלבד. על רקע תשובה זו, בהחלטתו מיום 2.3.03 דחה בית המשפט את הבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. על החלטה זו הגיש המבקש בקשה זו לרשות ערעור.

2.לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל דעה שאין החלטת בית המשפט מצדיקה התערבות. אין בית משפט זה נוטה להתערב בהחלטה לאמץ המלצותיו של מומחה שנתמנה שלא למנות מומחה נוסף, כאשר יש התייחסות אצל המומחה שכבר נתמנה לשאלה הרפואית בגינה מתבקש מינוי מומחה נוסף, כל שכן שמדובר בתחומים רפואיים קרובים, כגון, נוירולוגיה ופסיכיאטריה (רע"א 296/97 עזו ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , תק -על 97, 777). בענייננו, המומחה התייחס לתלונות לשמן נתבקש המומחה בתחום הפסיכיאטרי והביע עמדתו שאין צורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי ובית המשפט היה רשאי להגיע למסקנה שאין צורך למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

3.נוכח נסיבות המקרה המיוחדות, אין להתערב גם בהחלטת בית המשפט כי חקירת המומחה תתקיים עם סיום תקופת הנכות הזמנית לכשתינתן חוות דעת סופית בדבר מצבו של המבקש. ככלל, אין למנוע חקירת מומחה אשר קובע לנכות זמנית בנימוק שיש טעם לחקרו רק כשייקבע מצבו הסופי של הנפגע. לעיתים, מבקשים לחקור את המומחה דווקא בשל קביעתו שהנכות היא זמנית, וכי לא ניתן עדיין לקבוע לנפגע נכות סופית. אך בענייננו קיימות נסיבות, הנזכרות בחוות דעת המומחה, המצביעות על כך שמוקדם עדיין לקבוע סופית את מצבו של המבקש עקב התאונה. כך, טרם ניתן עדיין לקבוע מה תהיה מידת השתלבותו של המבקש בלימודים, וגם לא ברורה תוצאת הסיוע בהוראה מתקנת אשר הומלץ עליו בחוות הדעת של המומחה.

4.סיכומם של דברים, הבקשה לרשות ערעור נדחית, ללא צורך בתשובה.