בבית המשפט העליון
רע"א 3300/05
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. אמיתי יגאלי
2. רינה יגאלי
נ
ג
ד
המשיבים:
1.מרדכי ורהפטיג
2. אשר בר אמת
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.3.05 בבר"ע 699/05 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא השופט א' ברלינר
בשם המבקשים: המבקשים בעצמם
בשם המשיבים: עו"ד א' מימוני
פסק-דין
א.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ברלינר) מיום 2.3.05 בבר"ע 699/05 שלא ליתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט שר) מיום 1.2.05, לפיה אושר למבקש לשלם את אגרת בית המשפט בתביעת לשון הרע שהגישה (ת"א (עכו) 170/05) בארבעה תשלומים חודשיים שווים מיום 1.3.05. בית משפט השלום נימק החלטתו במצבה הכלכלי והבריאותי של המבקשת, ובית המשפט המחוזי ציין כי לא שוכנע שמוצדק ליתן רשות ערעור.
ב.בבקשה נטען כי הכנסתה הכוללת של המבקשת היא 2,800 ש"ח, וכי למבקש אין כל מקור הכנסה והוא סועד את רעייתו המבקשת בחוליה. נטען כי משמעה של ההחלטה הוא נעילת שערי בית המשפט בפני המבקשים. נתבקש איפוא כי האגרה תיקבע באורח שישקף את יכולתם הכלכלית של המבקשים, ולחילופין כי תשולם אך מחצית האגרה בתשלומים של עד 500 ש"ח, ואילו היתר ישולם לפי התוצאות.
ג.נתבקשה תגובת המשיבים וכן המדינה. המדינה לא הגיבה. המועד לתשובת המשיבים הוארך בהסכמה בשל ניסיון לסיום הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט. המועד הוארך, בתקווה להצלחת המו"מ, עד יום 1.12.05. המבקשים הודיעו כי המו"מ לא צלח. המשיבים לא השיבו.
ד.המדובר בתביעת לשון הרע במסגרת יחסים עכורים בין חברי קיבוץ שהוגשה בשנת 2005, למעלה מחמש שנים לאחר האירועים הנטענים בה. תצהירי המבקשים (בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה שהוגשה לבית משפט השלום) מתארים מצב כלכלי קשה. לכן אכן היה מקום לילך לקראת המבקשים, כפי שעשה בית משפט השלום. רשם בית משפט זה (בהחלטה מיום 10.7.05) פטר את המבקשים מאגרה ומעירבון (לאחר שהמשיבים לא הגיבו לעניין העירבון).
ה.אמנם לא שוכנעתי כי יש מקום להסדר המוצע על-ידי המבקשים (אעיר כאן כי לא היה מקום מכל וכל לטענת פסלות (שהועלתה רק בבקשה זו) נגד סגן הנשיא ברלינר, שכן כי אין כל קשר ודמיון בין הנימוק לפסלות (העצמית) בבש"א 6647/01 מ-8.7.01 לבין ענייננו). עם זאת, בנסיבות של היעדר תגובה מצד המשיבים והמדינה, ונוכח מצבם הכלכלי של המבקשים, וכדי שלא לנעול בפניהם את דלתי בית המשפט (מבלי שאביע דעה על סיכויי תביעתם) החלטתי לקבל את הבקשה לרשות ערעור, ולדון בה כבערעור; הערעור מתקבל במובן זה שהאגרה תשולם בשמונה תשלומים שווים (במקום ארבעה) החל מיום 1.1.06. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ' בכסלו תשס"ו
(21.12.05).
ש ו פ ט