פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3312/05 מוחמד חוסין בדאח נ. נאהדה ריאן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב ביצוע וצו מניעה זמני בבנייה על מקרקעיןבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי על ביטול צו מניעה זמני, שנדונה כערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשת רשות ערעור על ביטול צו מניעה זמני שעסק ברכישת מקרקעין ובהקמת מבנה. נקבע כי לא היה יסוד מספיק לביטול הצו, וכי פעולות שנעשו לאחר הביטול אינן מונעות את השבתו. הצו הושב על כנו בכפוף להגדלת העירבון ל-175,000 ש"ח, והערעור התקבל.

העובדות

המבקשים טענו לרכישת מקרקעין על ידי המשיבה ללא אסמכתא כתובה להסכמתם. בית המשפט המחוזי ביטל צו מניעה זמני שניתן בעבר, והמשיבה החלה בפעולות מזורזות להקמת מבנה בעקבות הביטול.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש יסוד מספיק לביטול צו המניעה הזמני כאשר לא חל שינוי נסיבות בנקודה המרכזית שעליה נסמך הצו?
  2. 2.האם יש להגדיל את סכום העירבון שנקבע לצו המניעה הזמני?

הלכות

  1. 1

    צו מניעה זמני שבוטל אינו מוצא את עצמו מבוטל לנצח, ופעולות שנעשו בעקבות ביטולו אינן מונעות השבתו על כנו.

    ״אכן, בעקבות ביטולו של הצו נעשו על-ידי המשיבה פעולות מזורזות להקמת המבנה, אך אין בכך כדי למנוע השבתו של הצו על כנו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש להגדיל את סכום העירבון שנקבע לצו המניעה הזמני, כתנאי להשבתו על כנו.

    ״נראה לי כי יש להגדיל את סכומו של העירבון שנקבע בהחלטה מיום 7.9.03 בסך 100,000 ש"ח ולהעמידו על סכום של 175,000 ש"ח.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו מניעה זמני
  • עירבון
  • רשות ערעור
  • הקמת המבנה
  • רכישת המקרקעין
  • פשרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

3312/05

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקשים:

1. מוחמד

חוסין בדאח

2. סעיד חוסין בדאח

נ ג ד

המשיבה:

נאהדה ריאן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי בחיפה מיום 16.3.05 בבש"א 9530/03 שניתנה על ידי כבוד השופטת ב'

בר-זיו

בשם המבקשים: עו"ד מ'

ח'ורי

בשם המשיבה: עו"ד ר'

רויטגרונד

פסק-דין

בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי מיום 7.9.03 ומיום 13.4.04, נאמר כי לא הוצגה אסמכתא כתובה לכך שרכישת המקרקעין על-ידי המשיבה נעשתה בידיעתם ובהסכמתם של המבקשים. לעניין הנקודה האמורה, לא חל שינוי מאז ההחלטות הנזכרות ועד להחלטה מיום 16.3.05, לפיה בוטל צו המניעה הזמני מיום 7.9.03. משכך הוא, לא מצאתי יסוד מספיק בהחלטה מיום 16.3.05 לביטולו של צו המניעה הזמני. אכן, בעקבות ביטולו של הצו נעשו על-ידי המשיבה פעולות מזורזות להקמת המבנה, אך אין בכך כדי למנוע השבתו של הצו על כנו. יחד עם זאת, נראה לי כי יש להגדיל את סכומו של העירבון שנקבע בהחלטה מיום 7.9.03 בסך 100,000 ש"ח ולהעמידו על סכום של 175,000 ש"ח.

לפיכך, הנני מחליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פיה. הערעור מתקבל. החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 16.3.05 מבוטלת, וצו המניעה הזמני יושב על כנו, ובלבד שיופקד סכום של 175,000 ש"ח לא יאוחר מיום 22.8.05. המשיבה תישא בשכר טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח.

אוסיף, כי ראוי להם, לכל המעורבים, שייעשו מאמץ לסיים את המחלוקת כולה בהסדר פשרה.

ניתן היום, ט' באב תשס"ה (14.8.05).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 9530/03

הלכות

  1. 1צו מניעה זמני שבוטל אינו מוצא את עצמו מבוטל לנצח, ופעולות שנעשו בעקבות ביטולו אינן מונעות השבתו על כנו.
  2. 2יש להגדיל את סכום העירבון שנקבע לצו המניעה הזמני, כתנאי להשבתו על כנו.