פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3325/10
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשים:
1. שלום בן יהודה
2. רחל בן יהודה
נ ג ד
המשיב:
יורם פסמניק
בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית
המשפט המחוזי מרכז בת"א 8723-12-09 ובת"א 5237-08-07 שניתנו על-ידי
כב' השופט א' יעקב ביום 28.3.10, 31.3.10, 12.4.10, 22.4.10
בשם המבקשים:
משה קירשטיין
החלטה
1.
בין המבקש 1 למשיב התנהלו הליכים משפטיים בבית המשפט המחוזי מרכז בנוגע לזכויות במקרקעין, במסגרתם הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו, בין היתר, השמאית נורית ג'רבי תעריך את שווי מלוא זכויותיהם של המבקשים באחד המגרשים שבחלקה נשוא ההליך כפי שהן רשומות בלשכת רישום המקרקעין. הוסכם כי לאחר שתתקבל חוות דעת השמאית ירכוש המשיב מן המבקשים את זכויותיהם במגרש במחיר שתקבע השמאית, וכן כי כל מחלוקת בין הצדדים באשר לביצוע הסדר הפשרה תובא להכרעת בית המשפט. ביום 17.3.2010 נתן בית משפט קמא (כב' השופט א' יעקב) תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. בחוות דעתה מיום 21.3.2010 קבעה השמאית כי שווי זכויותיהם של המבקשים במגרש הוא אפס. עקב כך הגיש המבקש 1 לבית משפט קמא הסתייגות מחוות הדעת וביקש כי המחלוקת תוכרע לגופה וכי יינתנו הוראות לביצוע פסק הדין, תוך שהוא מלין על מסקנת השמאית ומעלה טענות שונות ביחס לחוות דעתה. בית המשפט דחה בקשות אלה במספר החלטות, בהן קבע כי לא נמצא פגם אמיתי בחוות הדעת; כי הדיון בתיק תם למעט לצורך ביצוע פסק הדין, אך הבקשה, כך הדגיש, אינה נוגעת להוראות ביצוע. משכך ונוכח לשונו המשתלחת של המבקש 1, נדחתה הסתייגותו של המבקש מחוות הדעת. לבסוף דחה בית המשפט את בקשת המבקש 1 לשנות מהחלטותיו, בקובעו כי הדבר יכול להיעשות על דרך של ערעור בלבד.
2.
בבקשה שבפניי עותרים המבקשים לכך שבית משפט זה "ידחה את חוות הדעת של השמאית נורית ג'רבי", ישנה את החלטותיו של בית משפט קמא שניתנו לאחר פסק דינו ויורה על קיום דיון בעניין הזכויות במגרש. המבקשים טוענים כי בית משפט קמא שגה בדחותו את הסתייגותם מחוות הדעת בשל לשון משתלחת, בכך שלא דן בטענותיהם לגופן ובכך שקבע כי לא נפל פגם בחוות דעת השמאית. לטענת המבקשים, מסקנתה של השמאית שגויה, היא חרגה מן הסמכות שהקנו לה הצדדים וחוות דעתה מבוססת על מסמכים מזויפים.
3.
דין הבקשה להידחות. פסק דינו של בית משפט קמא מיום 17.3.2010, הנותן תוקף להסכמת הצדדים, מסיים את מלאכתו של בית משפט קמא באותו הליך, למעט בכל הנוגע להוראות ככל שתידרשנה באשר לביצוע הסכם הפשרה. אך לא זו המחלוקת שמעוררים המבקשים במקרה דנן, כפי שציין בצדק בית משפט קמא. משכך אין מקום כי בית המשפט יוסיף להידרש להליך לאחר שזה הסתיים (ראו והשוו: רע"א 9442/00 שמשון קידוחים ובניין בע"מ נ' אלגד חברה להנדסה ולבנין בע"מ , פ"ד נה(4) 289 (2001); רע"א 5837/02 פרץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם, 4.12.2002)). בנסיבות אלה לא מצאתי כי קיימת עילה להתערבות בהחלטותיו של בית משפט קמא. ככל שבפי המבקשים טענות באשר להליך שהתנהל בבית משפט קמא, לתוצאותיו או לחוות דעת השמאית, פתוחה בפניהם הדרך לנקוט הליך נפרד ועצמאי בעניין זה.
אשר על כן, הבקשה נדחית בלא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ב בסיוון תש"ע (25.5.2010).
ש ו פ ט ת