רע"א 3330/20 ענת קולוס נ. עו"ד שי סימון

1.

בקשת רשות הערעור שבכותרת מופנית כנגד החלטותיו של בית המשפט המחוזי מהימים 22.3.2020 ו-26.3.2020, שעניינן דחיית בקשתה של המבקשת (החייבת בהליך פשיטת הרגל) לביטול התשלום החודשי לקופה.

2.

בהחלטתה של כבוד הרשמת ש' עבדיאן מיום 28.6.2020 נדחתה בקשתה של המבקשת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, תוך שהעירבון הועמד על סך של 5,000 ש"ח. בעקבות בקשה לעיון חוזר שהגישה המבקשת, הפחיתה הרשמת עבדיאן את העירבון לסך של 1,500 ש"ח (החלטה מיום 6.7.2020). משלא שולמה האגרה ולא הופקד העירבון, הורתה הרשמת עבדיאן ביום 23.7.2020 על מחיקתו של ההליך.

3.

ביום 25.11.2020 הגישה המבקשת "בקשה להחייאת התיק". בבקשה נטען, כי החלטתה של הרשת עבדיאן נסמכה, בין היתר, על ההנחה השגויה לפיה למבקשת זכויות בנכס מקרקעין בגודל 615 מ"ר (בעוד שבפועל מדובר במגרש שעליו שטח בנוי בגודל כ-160 מ"ר, שפוצל). עוד נטען, כי ביום 21.10.2020 קבע בית המשפט המחוזי כי נכס המקרקעין האמור שייך למבקשת ולאחת מבנותיה, בחלקים שווים. בנסיבות אלה, טוענת המבקשת, הוברר כי לא ניתן למנף חלק מהנכס לטובת הפקדת העירבון ודרכה של המבקשת לבית המשפט נחסמה עקב חסרון כיס בלבד. על כן, המבקשת סבורה כי יש "להחיות" את ההליך תוך שעניין האגרה והעירבון יישקלו מחדש, לאחר שהוכרעו הזכויות בבית המגורים.

4.

הכונס הרשמי סבור כי דין הבקשה להידחות. זאת, משום שנימוקיה של המבקשת אינם בגדר "הסבר המניח את הדעת" המצדיק סטייה מהמהלך התקין של סדרי הדין. הכונס הרשמי מציין כי הבקשה הוגשה בחלוף למעלה מארבעה חודשים ממחיקת ההליך, ללא הסבר לשיהוי. יתרה מכך, הבקשה ל"החייאת" ההליך כוללת למעשה בקשה (שנייה) לעיון חוזר, תוך שהמבקשת שבה וטוענת כי יש לפטור אותה כליל מתשלום אגרה והפקדת עירבון, מבלי שישנה הצדקה לעיון חוזר. בשולי הדברים, מציין הכונס הרשמי, כי הוא לא יתנגד לחידוש ההליך ככל שהמבקשת תקבל על עצמה את התנאים שנקבעו בהחלטה מיום 6.7.2020 (היינו, תשלום האגרה והפקדת עירבון בסך 1,500 ש"ח).

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, בכפוף לאמור בסעיף 7 להלן. אכן, נפסק, זה מכבר, כי החלטה על מחיקה או דחייה של הליך ערעורי עקב אי תשלום אגרה או אי הפקדת עירבון היא החלטה במעמד צד אחד אשר ניתן לבקש לבטלה, מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו: בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם (28.6.2006) (להלן:

עניין לה נסיונל ); בש"א 5854/14 קריאף נ' דניאלי (17.9.2014); בש"א 7974/18 זמיר-הלוי נ' לשכת עורכי הדין (12.11.2018)). בקשה שכזו, בהתאם לתקנה האמורה, יש להגיש בתוך 30 ימים מיום שהומצאה ההחלטה לבעל הדין. "ככל שחולף זמן רב יותר – ייטה בית המשפט לדחות בקשה כזו" (עניין לה נסיונל , סעיף 22). עוד נפסק, כי מקום שבו מתברר שלמחדליו של המבקש (היינו, אי תשלום אגרה או אי הפקדת עירבון) יש הסבר מניח את הדעת , ייטה בית המשפט לקבל בקשה זו, תוך שהוא נותן דעתו גם לחומרת הפגיעה במבקש את החייאת הערעור אם תידחה בקשתו, לסיכויי הערעור לגופו ולטעם שניתן לאיחור בהפקדת העירבון (עניין לה נסיונל , שם).

6.

מן הכלל אל הפרט. ראשית , המבקשת למעשה עותרת לעיון חוזר בהחלטותיה של כבוד הרשמת עבדיאן , תוך הסתמכות על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.10.2020, שעניינה אופן המימוש של בית המגורים של המבקשת. אין בהחלטה זו כדי להוות "נסיבה חדשה" המצדיקה עיון חוזר בהחלטה מיום 6.7.2020, בה נקבע, בנוסף לנימוק בעניין בית המגורים של המבקשת, כי "לא פורטו הוצאות התא המשפחתי" וכי "טענות המבקשת באשר לאפשרות להיעזר בבנותיה להפקדת העירבון נטענו בכוללניות". היינו, אין עילה לעיון חוזר בהחלטה לפיה על המבקשת לשלם את האגרה ולהפקיד עירבון בסך 1,500 ש"ח. שנית , המבקשת לא הציגה בבקשתה כל הסבר מניח את הדעת לאי תשלום האגרה ואי הפקדת העירבון. שלישית , הבקשה להחייאת ההליך הוגשה ארבעה חודשים לאחר ההחלטה המורה על מחיקת ההליך. גם אם אניח לטובתה של המבקשת כי ההחלטה מיום 21.10.2020 מהווה "נסיבה חדשה" אשר הצדיקה עיון חוזר (ולא היא), הבקשה להחייאת ההליך הוגשה למעלה מ-30 ימים לאחר מכן.

7.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. עם זאת, בשים לב לעמדתו של הכונס הרשמי, במידה ועד ליום 24.1.2021 תשלם המבקשת את האגרה ותפקיד את העירבון בסך 1,500 ש"ח, יחודש ההליך דנן.