החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3347/04 שמואל אריאלי עו"ד נ. גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · פיצויים בגין לשון הרעבקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על גובה הפיצוי בגין פרסום לשון הרע. נקבע כי הבקשה אינה מעלה סוגיה בעלת חשיבות כללית ואין מקרה של חוסר צדק מובהק. המבקש חויב בשכר טרחה של 5,000 ש"ח.

העובדות

פורסמה כתבה בעיתון המייחסת לעורך דין מעשים אסורים, תוך שנפלה טעות בשמו. הבהרות שפורסמו כללו שגגה נוספת בזיהוי המבקש. בית משפט השלום פסק פיצוי של 200,000 ש"ח, ובית המשפט המחוזי הפחית אותו ל-50,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בית המשפט העליון בגובה הפיצוי שנפסק בגין פרסום לשון הרע בגלגול שלישי?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי העוסקת בגובה הפיצוי אינה מעלה סוגיה בעלת חשיבות כללית, ולכן אין מקום להתערבות אלא במקרים יוצאי דופן בהם נגרם חוסר צדק מובהק.

    ״הבקשה איננה מעלה סוגיה בעלת חשיבות כללית, ובכגון דא אין מקום להתערבותנו, אלא במקרים יוצאי-דופן בהם נגרם חוסר-צדק מובהק.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • לשון הרע
  • פיצויים
  • רשות ערעור
  • גלגול שלישי
  • חשיבות כללית
  • הבהרה
  • חוסר צדק מובהק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

3347/04

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש:

שמואל אריאלי עו"ד

נ ג ד

המשיבים:

1. גלובס

פבלישר עתונות (1983) בע"מ

2. חגי גולן

3. יצחק דנון

בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום 3.3.04 בע"א 1566/01 שניתן על-ידי כבוד השופטים י' גרוס, א' קובו ומ'

רובינשטיין

בשם המבקש: בעצמו

בשם המשיבים: עו"ד יורם

מושקט; עו"ד אוריין אשכולי

החלטה

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא י' גרוס והשופטים א' קובו ומ' רובינשטיין), בו נתקבל ערעורם של המשיבים בכל הנוגע לגובה הפיצויים המגיעים למבקש בגין פרסום לשון הרע.

בתמצית, מדובר בכתבה שפורסמה בעיתון יומי – המשיב 1 – המייחסת לאחד, עו"ד שמואל אראלי , מעשים אסורים. באחד המקומות בכתבה נכתב בטעות השם " שמואל אריאלי ". המבקש – עו"ד, שמואל אריאלי שמו – דרש כי תפורסם הבהרה לפיה הדברים שפורסמו אינם מכוונים אליו. ואכן, פורסמו הבהרות, אלא שגם בהן נפלה שגגה, ונכתב כי "הפרסום בעניין עו"ד אראלי (17.6) לא התייחס בשום צורה שהיא ואין כל קשר עם עו"ד אראלי מרחוב רזיאל 7 בנתניה" [ההדגשה הוספה – א' ר']. לאחר מכן פורסמה הבהרה נוספת – והפעם אוית שמו של המבקש באופן נכון. בכך לא היה כדי להפיס את המבקש, שהגיש תביעה לפיצויים. בית משפט השלום קיבל את תביעתו, ופסק לו פיצוי בסך 200,000 ש"ח (וכן הורה למשיבים לפרסם מודעת התנצלות). בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של המשיבים, במובן זה שסכום הפיצוי הועמד על 50,000 ש"ח. מכאן הבקשה שבפני.

עיינתי בהשגותיו של המבקש, ולא מצאתי עילה להתערב בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. מדובר ב"גלגול שלישי", הנסב על עניין גובה הפיצוי. הבקשה איננה מעלה סוגיה בעלת חשיבות כללית, ובכגון דא אין מקום להתערבותנו, אלא במקרים יוצאי-דופן בהם נגרם חוסר-צדק מובהק. לא מצאתי שכך הוא בענייננו. בית המשפט המחוזי, בפסק-דין מפורט, בחן את חומר הראיות שהוגש וקבע, בין היתר, כי אין בתצהירים שהוגשו מטעם המבקש כדי להצביע על הנזק הרב שהוא טוען לו. תצהירים אלה, כך הובהר, הינם של "עורכי דין, חברים לעבודה, אשר משרדם נמצא בקרבת משרדו", ועולה מהם "כי עמיתיו של [המבקש] מיאנו להאמין להאשמות שיוחסו לו כביכול... או שעמדו על טעותם תוך זמן קצר". בית המשפט המחוזי הדגיש, כי הפרסום הדיבתי לא כוון כלפי המבקש ולכך נפקות, כך נפסק, בנוגע ליכולתו של האחרון "למרק את שמו הטוב לאחר הפרסום". המשיבים, מצדם, כך ציין בית המשפט המחוזי, אף כי חטאו בשנית כאשר פרסמו הודעת הבהרה שגויה, לא פעלו בזדון ולא כפרו בחובתם לפרסם הודעת הבהרה כנדרש. לאור כל אלה, ובהתחשב באמות המידה שהותוו בפסיקה, פסק בית המשפט המחוזי את שפסק, ולא מצאתי, כאמור, כי זהו מקרה המצדיק התערבות של בית משפט זה, ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית, אפוא. המבקש יישא בשכר-טרחת עורך-הדין של המשיבים, בסכום של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, י' באב תשס"ד

(28.7.04).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 1566/01

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי העוסקת בגובה הפיצוי אינה מעלה סוגיה בעלת חשיבות כללית, ולכן אין מקום להתערבות אלא במקרים יוצאי דופן בהם נגרם חוסר צדק מובהק.