רע"א 3363/97 קצין התגמולים נ. בן אלי ליאת

1.המשיבה נפגעה בברכה במהלך שירותה הצבאי. עקב הפגיעה נקבעה למשיבה ביום 13.11.94 - על ידי ועדה רפואית לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959 [נוסח משולב] (להלן - "החוק") - דרגת נכות של 10% בשל "חבלה של ברך ימין עם הפרעות קלות". ביום 5.2.96 הופחתה דרגת נכותה של המשיבה - על ידי ועדה רפואית נוספת - ל 1% בשל "חבלה בברך ימין ללא הפרעות תפקודיות משמעותיות (מותאם)". המשיבה ערערה על הקביעה וביום 4.6.96 דחתה הועדה הרפואית העליונה את ערעורה. על החלטה זאת ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא השופט ח' פורת) קיבל את ערעור המשיבה וקבע את דרגת נכותה ל- 10% לצמיתות, תוך שציין שקצין התגמולים רשאי לחזור ולפנות לועדה לפי סעיף 37 לחוק הנכים. המבקש ביקש להרשות לו לערער על פסק הדין.

2.בבקשתו טוען המבקש כי בית המשפט קמא התערב בשאלה עובדתית, בעוד שלפי סעיף 12א לחוק הנכים הוא מוסמך לדון בערעור בנקודה משפטית בלבד. עוד טען שלאחרונה רבו המקרים בהם התערב בית המשפט בקביעות רפואיות ומכאן החשיבות הכללית שבדיון בבקשה.

3.דין הבקשה להדחות.

לדעתי לא התערב בית המשפט המחוזי בממצאים עובדתיים רפואיים כטענת המבקש. בית המשפט המחוזי סמך את החלטתו, כפי שאמר, על "ממצאים שמאשרת גם הועדה והעיקרי שבהם: "קיום כאבים בסוף כיפוף של ברך ימין". כפי שקבע באים הכאבים שסובלת המשיבה ב"סוף כיפוף" הברך בגדרו של פרט 35 (1) ב' (חבלה של ברך ימין עם הפרעות קלות). זאת מסקנה משפטית שהסיק מעובדת קיום הכאבים. יש לדחות גם את טענת המבקש כי ההכרעה בשאלה אם "סוף כיפוף" הברך מהווה פעולה רגילה או חריגה היא קביעה רפואית עובדתית שבית המשפט לא היה רשאי להתערב בה, בהיותה מחוץ לתחום מומחיותו.

שונה מקרה זה מזה שנדון בע"א 472/81 קצין התגמולים נ' גבריאל פנחס אברג'יל פ"ד לז (2) 797 , שבו נאמר מפי השופטת ש' נתניהו:-

"סבוכה היא תורת הרפואה בכלל ותורת רפואת הנפש בפרט מכדי שהדיוטות יכניסו ראשיהם בה, אף אם ינסו לעשות זאת בעזרת ספרי רפואה ומילונים רפואיים למיניהם. אין לנו אלא להשאיר שאלה זו למומחים, וכשאלה חלוקים בדעתם, וכל עוד היה לוועדת הערעורים על מה שתסמוך, אל לנו להתערב".

כן צדק בית המשפט המחוזי באומרו כי "קביעה שיש הפרעות קלות בפעולה כללית היא לא בהכרח ממצא רפואי טהור שרק רופא יכול לקבוע אותו. אם אדם יכול ללכת או לא יכול ללכת, לשם כך לא נחוץ תמיד רופא לשם אישור".

4. הבקשה נדחית.