רע"א 3374/04 טרוים יוסף נ. ארקדי גאידמק

1.רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ד"ר ע' אזר) החליט, ביום 30.3.2004 ליתן למשיב ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית, עד לאחר שתידון בקשת המשיב למחוק מתצהירי עדות ראשית של המבקש קטעים, שלטענת המשיב נמחקו במסגרת הסדר דיוני שבין הצדדים.

2.המבקש טוען שהחלטת הרשם בעניין מתן האורכה אינה עולה בקנה אחד עם ההסדר דיוני שבין הצדדים. המשיב טען בפני הרשם שהמבקש הוא שפעל בניגוד להסדר הדיוני, והרשם החליט מה שהחליט.

3.המבקש ערער על החלטת הרשם. במסגרת ערעורו שהוגש ב-4.4.2004 הגיש בקשה לקיום דיון דחוף בערעור, וביקש שהערעור יישמע לפני 20.4.2004, אחרת ייהפך הערעור לאקדמי. בהחלטה מיום 4.4.2004 דחתה השופטת דותן את הבקשה לקיום דיון דחוף בערעור כיוון שמדובר בהחלטה דיונית ואין דחיפות בבירור הערעור.

לא נתקררה דעת ב"כ המבקש והוא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת דותן. עם הבקשה הגיש בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד . בית המשפט התבקש "לדון בבקשה (לסעד זמני) במעמד צד אחד. . . ליתן למבקש רשות לערער. לדון בבקשה כאילו ניתן האישור לערער והוגש ערעור בפועל. להורות לבית המשפט קמא לקבוע מועד לדיון בערעור על החלטת כב' הרשם אזר כפי שהתבקש, ולהשית הוצאות על המשיב".

4.לא ניתן, מבחינת סדרי הדין, ליתן סעדים כאלה במעמד צד אחד בדרך הדיונית האמורה, ואין צורך להאריך. העיקר הוא שגם לגוף העניין אין מקום לבקשת רשות הערעור. אפילו ייהפך הערעור לאקדמי, זכות מהותית

אינה נפגעת.

5.אני דוחה את בקשת רשות הערעור ועמה את הבקשה לסעד זמני.