רע"א 3383/96 שטנגר חיים, עו"ד נ. בית המזגן (1986) בע"מ

לבית המשפט המחוזי הוגשה על ידי המשיבה בקשה בדרך המרצת פתיחה בה תבעה סעד מהמבקש והמשיבה השניה, (להלן - המשיבה). הסעד אותה בקשה המשיבה היא שהמבקש והמשיבה השניה יחזירו, לתיק המרצה ממנה הוצאה, ערבות בנקאית בסך 55,000 ש"ח וכן ערבות צד ג' על סך 55,000 ש"ח, אשר לטענת המשיבה ניטלו על ידם שלא כדין. לחילופין, במידה והערבויות אינן בידי המבקש והמשיבה השניה או שאינן עוד בתוקף, עתרה המשיבה לכך כי בית המשפט יצווה על המבקש והמשיבה השניה להפקיד במקומן בתיק ההמרצה ערבות בנקאית תקפה בסך 55,000 ש"ח וכן ערבות צד ג' תקפה בסכום דומה. המדובר בערבויות שניתנו והופקדו במסגרת צו עיקול זמני שניתן לבקשת המשיבה השניה, צו אשר בוטל לאחר מכן על פי בקשת המשיבה.

המבקש טען בפני בית-המשפט המחוזי שאין הוא מוסמך לדון בהמרצת הפתיחה. בטענתו הסתמך על כך שגובה הערבויות הוא בסכום אשר במסגרת סמכותו של בית משפט השלום. לפיכך, בית משפט זה הוא המוסמך לדון בהמרצת הפתיחה ולא בית המשפט-המחוזי.

המדובר הוא בסעד נלווה להליך אשר התקיים בבית המשפט המחוזי - החזרת ערבויות אשר הוצאו מתיק אשר נדון בבית המשפט המחוזי. אכן, הסעד העיקרי אותו מבקשת המשיבה הוא, להשיב לקדמותו את המצב של קיום ערבויות בתיק בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה, מוסמך בית המשפט המחוזי, מכוח סמכותו הטבועה, לדון בבקשה אשר הינה נגזרת של הליך אשר התקיים בפניו.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 7,500 ש"ח.