רע"א 339/14 נעים סלים עאמר נ. מדינת ישראל -משרד המשפטים

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 050661-11-13, כב' השופט י' כהן ), בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן הוראות לביצוע פסק-הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק הסדר ג'וליס/77 (להלן: פסק-הדין ).

פסק-הדין הורה שיש לרשום 60% מחלקה מס' 4 בגוש 18453 (להלן: החלקה ) על שם יורשי המנוח סלים סאלח עאמר ז"ל (להלן: המנוח עאמר ). פסק-הדין ניתן בשנת 1982, ואולם, הרישום על-פיו טרם בוצע. בתאריך 23.2.2012 פנו המבקשים, שהם יורשי המנוח עאמר, ללשכת הסדר המקרקעין בחיפה, וביקשו ממנה לפעול לביצוע פסק-הדין ולרישום זכויותיו של עיזבון המנוח. לשכת הסדר המקרקעין השיבה בטענה כי רישום החלקה מותנה בהמצאת אישורים על תשלום מס שבח מקרקעין ומס רכישה, או פטור מהם כדין, בגין הוויתור שנעשה על-ידי המנוח סלים מחמד אבו ח'לא (להלן: המנוח ח'לא ).

2.

המבקשים טוענים כי דרישת לשכת ההסדר לאישור תשלומי מיסים (ולחילופין אישור פטור מהם) אינה כדין. לדעתם, מעולם לא התבצעה "עסקת ויתור" בין המנוח ח'לא לבין עיזבון המנוח עאמר. המנוח ח'לא אמנם ויתר על תביעתו בהסדר, אך ויתור זה לא נעשה במסגרת עסקה כלשהי, אלא בשל טעות שנפלה במרשם. כלומר, כיון שהמנוח ח'לא נרשם בטעות כתובע זכויות בחלקה, ביקש הלה לוותר על תביעתו. לגישת המבקשים, אין כאן אפוא לא עסקה במכר ולא עסקה במתנה, אלא ויתור על תביעה בשל טעות, ולכן אין מקום לחייבם במיסוי. המבקשים תומכים את עמדתם במכתב ויתור שכתב המנוח ח'לא משנת 1981, ובו הוא מצהיר על הטעות שאירעה ועל ויתורו בעקבותיה על זכות התביעה שניתנה לו. כמו כן, ביום 11.1.2013 חתם בנו של המנוח ח'לא, סאלח אבו ח'לא, על תצהיר שבו אישר כי שמו של אביו נרשם בטעות כתובע זכויות בחלקה, למרות שהתובע הנכון הוא המנוח עאמר.

3.

בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מושא בקשה זו צוין כי "לכאורה דרישת לשכת ההסדר היא דרישה מוצדקת". כמו כן נקבע כי "פסק הדין עליו מבקשים המבקשים לבסס את זכויותיהם ניתן (לטעמם) בתאריך 18.2.1982, ואין עתה כל מקום או כל אפשרות לתקנו או לשנותו".

בבקשה למתן רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה חוזרים המבקשים על טענתם שדרישת הלשכה אינה מוצדקת, שכן המנוח ח'לא נרשם בטעות, ומעולם לא בוצעה עסקה בינו לבין עיזבון המנוח עאמר. המבקשים מדגישים כי אינם מבקשים לשנות את פסק-הדין, אלא מתמקדים בדרך ביצועו.

4.

פסק-הדין משנת 1982 קובע כי "הנתבע סלים מחמד צאלח אבו חלה ויתר על שתי חלקות 24 ד' (10) 24ו' (4) בגוש 18453 לטובת אנשים שונים (ראה טופס אנשים שונים) ויתור ת/1, ת/2 וכן ויתר על שאר החלקות (עיין פרטיכל הדיון)". ויתורו של אדם לטובת אנשים שונים משמעו, על פני הדברים, עסקה במקרקעין. המוותר מצהיר מיניה וביה כי זכויות בידו – אחרת על מה בא הוויתור? ויתור אינו משתלב, אפוא, עם רישום בטעות. לו הרישום בטעות יסודו, אזי על הנרשם לבקש את מחיקת שמו מן הרישום. אין בכוחו לוותר על מה שאין לו. מכאן נובע כי העובדה שהנרשם ויתר "לטובת אנשים שונים" מורה על כך שמדובר בעסקה במקרקעין. יצוין שגם בפרוטוקול הדיון של פקיד ההסדר נרשם "לגבי חלקה 24 ו' בגוש 18453 הוגש ויתור מאת סלים אבו חלה ... לטובת סלים דאלח עאמר". גם לשון זו מעידה על עסקה במקרקעין לטובת המנוח עאמר.

טענת המבקשים לפיה יש לפרש את ה"ויתור" באופן שהרישום נעשה בטעות, אינה תואמת את האמור בפסק-הדין ובפרוטוקול. במסגרת המסלול הדיוני של בקשה למתן הוראות בדבר מימוש פסק הדין, על החומר שהוגש והטענות שנטענו בהליך קמא, נדמה כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת בית המשפט. במסגרת המסלול האמור אין בתצהיר שערך המנוח ח'לא מסוף שנת 1981 כדי להושיע למבקשים. הטעם בדבר הוא כי המנוח ח'לא הצהיר רק שהוא "מוותר בזאת על תביעתי ... מאחר והתביעה הייתה בטעות". לשון זו אינה מבססת כנדרש, במסגרת המסלול הדיוני האמור, את הטענה בדבר טעות ברישום. עולה אפוא שלא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי.

5.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.