רע"א 3395/07 בליסניה 1982 בע"מ נ. אלבא פרזול לבניה בע"מ

1.

בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית נגד החלטה של הערכאה דלמטה הדוחה באופן חלקי בקשה לסעדים זמניים שהוגשה מטעם המבקשת, ומבטלת את הצו הארעי אשר ניתן על ידה במעמד צד אחד. עניינו של הסעד הזמני המבוקש הינו בטענת המבקשת, לפיה עיצובו של התקן נעילה מסוים אשר משווק על ידי המשיבה 1 (להלן - המשיבה) דומה עד כדי הטעיה למדגמים הרשומים על שמה ביחס להתקן הנזכר, באופן המהווה הפרה של מדגמים אלה. עוד טענה המבקשת, כי יש באמור כדי לבסס עילות של גניבת עין ועשיית עושר. בגדר בקשת רשות הערעור עותרת המבקשת לביטול החלטתה של הערכאה הדיונית ולמתן הסעד הזמני המבוקש. יוער, כי בעקבות הסכמת הצדדים נעתר בית המשפט המחוזי ביום 17.1.07 לבקשה לסעדים זמניים, ככל שהתייחסה לעילה שעניינה הפרת פטנט הרשום על שם המבקשת.

2.

מן האמור לעיל עולה בבירור, כי לב ליבה של הבקשה לסעד זמני, וממילא אף של בקשת רשות הערעור שלפניי, הינו הטענה בדבר דמיון בין עיצוב מוצרה של המשיבה, מחד, לבין המדגמים הרשומים על שם המבקשת (בהתייחס לעילה של הפרת מדגם) ועיצוב מוצרה של המבקשת (בהתייחס לעילות של גניבת עין ועשיית עושר), מאידך. אף על פי כן, לא צירפה המבקשת לבקשה דנא דוגמה של מוצר המשיבה או של מוצרה שלה. דוגמאות כאמור הוצגו על ידי המבקשת לבית המשפט המחוזי במסגרת הדיון שהתקיים בפניו (על גבי לוח תצוגה אשר צילום ממנו צורף לתצהיר מטעם המבקשת). זאת ועוד, מהחומר שצורף לבקשת רשות הערעור קשה עד מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לבחון את טענת הדמיון המועלית על ידי המבקשת. ברי, כי בנסיבות אלו אין מקום להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי ולהעניק למבקשת את הסעד הזמני המבוקש על ידה. די באמור עד כה כדי לדחות את הבקשה, וזאת מבלי צורך להידרש כלל ליתר טענותיה של המבקשת. במאמר מוסגר יוער, כי הצרכנים הרלוונטיים בענייננו הינם בעלי מקצוע, אשר מיומנותם גבוהה מזו של צרכנים רגילים. בנתון זה יש כדי לתמוך בתוצאה אליה הגיעה הערכאה הדיונית.

3.

הבקשה נדחית, איפוא, בלא צורך בתשובה.