רע"א 3396/15 מוחמד אלסייד נ. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל

1.

המבקש החל לבנות מבנה למגורים במקרקעי ציבור (להלן: המבנה ) . בניית המבנה טרם הושלמה ובינתיים נבנה שלד המבנה בלבד. המשיבה הוציאה למבקש צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור מכוח סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981. בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת ע' קויפמן ) דחה ביום 15.3.2015 תביעה שהגיש המבקש לביטול הצו. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובצדו הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 11.5.2015 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו ) את הבקשה לעיכוב הביצוע. נקבע כי היות והבניה הגיעה אך לשלב התחלתי של הקמת יסודות, המבקש לא הרים את הנטל להראות כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך מביצוע מידי של פסק הדין של בית משפט השלום. ביום 13.5.2015 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה האמורה. נקבע כי למרות שמתמונות עדכניות שהוגשו של המבנה עולה כי הבנייה התקדמה מעבר לשלב של יסודות גרידא, בניית המבנה נפסקה, וכי בכל מקרה אין מדובר בבית מאוכלס. לפיכך, נקבע כי ההיגיון בבסיס ההחלטה המקורית שדחתה את הבקשה לעיכוב הביצוע עומד בעינו.

2.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי ביצוע פסק הדין באופן מידי – כך שיבוצע צו הפינוי והמבנה ייהרס – ייתר את הערעור שהגיש על פסק הדין של בית משפט השלום. המבקש מוסיף וטוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן שלמשיבה לא ייגרם נזק ממשי אם יעוכב הביצוע, בעוד שלו ייגרם נזק בלתי הפיך. עוד טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים כיוון שבהוצאת צו הפינוי נפלו פגמים מהותיים אשר בית משפט השלום לא נדרש אליהם בפסק הדין.

בהחלטה מיום 19.5.2015 הוריתי על מתן צו ארעי שלפיו לא ייהרס המבנה עד להחלטה אחרת; והוריתי למשיבה להגיש תשובה לבקשת רשות הערעור.

3.

בתשובתה לבקשה מתנגדת המשיבה לעיכוב ביצוע פסק הדין. נטען כי הבקשה אינה עומדת באמת המידה למתן רשות לערער לבית משפט זה; כי סיכויי הערעור של המבקש נמוכים; וכי קיים אינטרס ציבורי לביצוע פסק הדין על מנת למנוע מהמבקש – שפלש לקרקע ציבורית שלא כדין – להמשיך את הבניה ו"לקבוע עובדות בשטח".

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, על מבקש עיכוב ביצוע של פסק דין להראות שני תנאים מצטברים: כי סיכויי הערעור טובים; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו למשל רע"א 2746/15

שם טוב נ' דור דוברובינסקי , פסקה 4 (17.5.2015)). המבקש טוען כי הריסת המבנה תגרום לו לנזק בלתי הפיך. ברם, כאמור, בניית המבנה טרם הושלמה ולא מדובר בנכס המשמש למגורי המבקש ומשפחתו. במידה שיתקבל ערעורו של המבקש, הוא יוכל להיפרע מהמשיבה על נזקיו בדרך של פיצוי כספי. מן העבר השני קיים חשש ממשי כי אלמלא יבוצע צו הפינוי בעת הזו, תימשך בניית המבנה עד תומה, דבר שיקשה בעתיד על ביצוע צו הפינוי אם יידחה הערעור. נוכח נטיית מאזן הנו חות לטובת המשיבה, לא ראיתי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, והבקשה נדחית מהטעמים האמורים.

הבקשה נדחית אפוא. הצו הארעי מיום 19.5.2015 מבוטל בזאת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.