פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3406/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
הארדרוק (קירות טיפוס) בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. אלפא אפיקים ייעוץ והדרכה בע"מ
2. עיריית
קרית אונו
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים
י' שנלר
;
ק' ורדי
- סג"נ; ו-
ע' רביד
)
בע"א
55915-10-18 מיום 10.4.2019
בשם המבקשת:
עו"ד איתי שחם
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים
י' שנלר ; ק' ורדי - סג"נ ; ו- ע' רביד ) בע"א 55915-10-18 מיום 10.4.2019, בו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ד' קוברסקי ) מיום 4.10.2018 במסגרתו התקבלה תובענת המשיבה להצהיר כי קירות הטיפוס באולם הספורט ברח' הזית 1 בקריית אונו (להלן: האולם ), למעט "קיר איילת" הינם בבעלותה, ובהתאם הורתה לעיריית קריית אונו (להלן: העירייה ) ולמבקשת לאפשר לה לפרקם. בית המשפט המחוזי לא מצא להתערב ב"קביעות עובדתיות ברורות וחד משמעיות של בית משפט קמא שנתמכו בראיות ובעדויות", לפיהן המשיבה היא הבעלים של הקירות, וכל מסקנה אחרת הייתה מביאה להתעשרותה של המבקשת ללא זכות שבדין. "גם אם היו יכולים הקירות לדבר", כך נקבע, הרי משהוכח כי הקירות הוקמו במהלך התקופה בה המשיבה הייתה בעלת ההרשאה היחידה באולם; כאשר בחוזה בין המשיבה לבין העירייה נאמר שכל השקעות / מתקני הטיפוס יהיו בבעלותו הבלעדית של המפעיל והעירייה לא מימשה את זכותה לשלם למפעיל עבור השקעותיו (בניכוי פחת); ומשלא הוכחה שנים כה רבות דרישה או טענה של צד כלשהו לבעלות בקירות – לא ניתן לפסוק אחרת.
2.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
הקביעות
בהחלטתו של בית המשפט המחוזי
אינן
מעוררות
שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין.
3.
המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
ניתנה
היום, כ"ד בסיון התשע"ט (27.6.2019).
ש ו פ ט