רע"א 3412/97 המכללה ללימודי האיסלם נ. אבוווו-עלואן בורהאן

1.עניין לנו בתביעת נזיקין בה נתבעים פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו על פי הטענה עקב תקיפה. במסגרת הדיון ניתנו החלטות ביניים. על שמונה מהן מוגשת בקשה זו.

2.למקרא בקשת רשות הערעור דומה שהמבקשים מבקשים לנהל את המשפט בערכאה הראשונה באמצעות ערכאה זו. מבוקשם אינו יכול להינתן להם, שכן, אין ממש בגישתם לפיה על בית משפט זה להנחות שופט מקצועי מנוסה לכל אורך דרך ניהול המשפט על ידו כאשר תחום זה נתון כולו בידי שופט הערכאה הראשונה. בית משפט זה יתערב לעתים נדירות כאשר הפגיעה הנטענת יורדת לשורש העניין ופוגעת בניהול הליך הוגן, מה שרחוק מענייננו כרחוק מזרח ממערב.

לגופו של עניין:

3.לעניין אי ההכרעה בדבר קבילות מוצגים שונים: אין מניעה להשאיר את ההכרעה בדבר קבילותם של מסמכים, לשלב אחר של הדיון ובינתיים להתייחס למסמכים כמסמכים שהתקבלו שלא להוכחת אמיתות התוכן. בבוא העת לחקור את העדים על מסמכים ישקלו ב"כ המבקשים את השאלות שיציגו ביחס למסמכים תוך נתינת הדעת שיתכן ויתקבלו כקבילים, באותו שלב יטענו כל שייראה להם, יתכן ובאותו שלב יכריע השופט המלומד בשאלת קבילותם אם ימצא לנכון לעשות כן.

4.אין מניעה להגביל את משך החקירה הנגדית ואין מקום לתת על כך רשות ערעור. אם תתקפח זכותם של המבקשים - לדעתם - יערערו הם על כך משיגישו - אם יגישו - ערעור על פסק הדין.

5.פסילת שאלות בחקירה ללא רישום בפרטיכל: בעניין זה היה על המבקשים לפנות בדרך הנאותה לבית משפט קמא לבקש תיקון פרטיכל. הם לא עשו כן. די בטעם זה כדי לדחות את בקשתם.

6.לפי הטענה היתה הסכמה של שני הצדדים למתן צו לגילוי רישום פלילי. מתוך הפרטיכל לא ברור אם היתה הסכמה כזו. על כל פנים אם היתה הסכמה אין מניעה לתת צו ואולי אף ראוי לתתו כשעל משקלו של הרישום יחליט בית המשפט בבוא העת. בית המשפט מתבקש לשקול נושא זה שנית.

7.לטענה בדבר הפסקת חקירתו הנגדית של המומחה ד"ר שטרן. צדק בית המשפט בכך שמנע חקירת העד בנושא החוקר הפרטי שהתיימר להיזקק לטיפולו הרפואי. אם כתוצאה מכך לא הגיעה חקירת המומחה לסיומה ככל שהיא נוגעת לחוות דעתו בקשר למשיב עצמו, ישקול בית המשפט להרשות השלמת החקירה.

8.המבקש מלין על כך שבית המשפט סרב לדחות את הדיון הקבוע ליום 8.10.97. לבד מכך שלאור מתן ההחלטה היום אין השאלה רלבנטית, ראוי לציין שבית המשפט זה אינו מנהל את יומנו של בית משפט קמא וכי מדיניות

ראויה היא שלא לדחות מועדי דיון קבועים בערכאה ראשונה בגלל בקשות רשות ערעור על החלטות אלה.

9.למקרא החלטת השופט והחומר האחר שצורף לבקשה שותפה אני לאמור בהחלטתו של השופט קמא הן לעניין סירובו לקבל את תצהירי החוקרים הפרטיים והן לעניין העברת הנושא ללשכת עורכי הדין לבדיקה.

אוסיף ואומר כי נראה שהמבקשים הולכים בדרך לא דרך בניהול ההגנה. חובתם לנהל הגנה יעילה והוגנת אלא שלא כל הדרכים כשרות לכך ולא כל הדרכים מובילות לכך. לא על דרך התנגדויות סרק ובקשות רשות ערעור על החלטות ביניים בעניינים שאין מקום להגיש בהם כאלה, תהיה תפארתם של המבקשים. התוצאה של ההתנגדויות המרובות ושל הדרכים התמוהות בהן מנוהלת ההגנה, היא הנחת מכשולים מיותרים על דרך חקר האמת על ידי בית המשפט.

10.מאחר ואני מוצאת לדחות את הבקשה מבלי לבקש תגובה, אין מקום לחייב בהוצאות לטובת המשיב. אולם, אין בכך כדי למנוע בעתיד חיוב בהוצאות לטובת המשיב או לטובת אוצר המדינה, הן על ידי בית משפט קמא והן על ידי בית משפט זה בגין כל ההתנגדויות שתידחנה שם ובגין בקשות רשות הערעור שתידחנה כאן, אם תידחנה

ייטיבו ב"כ המבקשים עשות אם יכלכלו צעדיהם בדרך ההולמת את תפקידם כלפי בית המשפט באופן המשרת גם את טובת שולחיהם.

הבקשה נדחית.