רע"א 3419/99 בנק אגוד לישראל בע"מ נ. יורם גולן

מעיקרה לא היתה מחלוקת בין הצדדים, כי שלוש תכניות החיסכון נפתחו על-ידי המשיב בשמו בלבד. משמעות הדבר היא, כי במישור היחסים שבין הבנק המבקש לבין המשיב, למשיב לבדו עמדה הזכות לתבוע מן הבנק את הפיקדונות בתכניות אלו, והבנק (כנאמנו של המשיב לשמירת כספי הפיקדונות) לא היה רשאי למוסרם לאיש זולת המשיב. לחבותו האמורה כלפי המשיב היה הבנק עצמו מודע היטב. הא ראיה, שכאשר מתוך טעות העבירה פקידת הבנק את כספי הפיקדונות לחשבון גרושתו של המשיב, נענה הבנק לדרישת המשיב וזיכה אותו במלוא התמורה. אף אם עשה כן, כדרך שהניח בית המשפט המחוזי, מחשש שהמשיב יגיש נגדו תביעה, או גם מתוך כוונה לרצות את המשיב, ברי שלא עשה אלא את שהיה מוטל עליו לעשות במסגרת חובתו, כבנקאי כלפי לקוחו.

הבנק ביקש להשיב לעצמו את כפל התשלום. לפיכך תבע מגרושתו של המשיב (להלן: הנתבעת) להשיב לו את כספי הפיקדונות, בטענה שקיבלה אותם שלא כדין; והנתבעת צירפה את המשיב כצד שלישי לתובענה. בית-משפט השלום פסק, כי על-פי תנאי הסכם הגירושין, בין הנתבעת לבין המשיב, הבעלות על כספי הפיקדונות עברה לנתבעת. משום-מה הובילה אותו קביעה זו לדחיית תביעתו של הבנק. לכאורה נתחייבה מידו הכרעה שונה: בצרפה את המשיב כצד שלישי לתובענה נגדה ביקשה, אל-נכון, הנתבעת להעמיד להכרעה, לצד חבותה להשיב לבנק את כספי הפיקדונות, גם את חבותו של המשיב לשפות אותה, מכוח תנאי הסכם הגירושין שביניהם, כדי מה שתחויב. אלא שהבנק לא ערער על פסק-דינו של בית-משפט השלום בתובענה האמורה ובכך הפכה הכרעתו לחלוטה.

בעקבות דחיית תביעתו הראשונה, הגיש הבנק נגד המשיב תביעת השבה, אותה ביסס על קביעת בית-משפט השלום בתובענה הראשונה, כי על-פי תנאי הסכם הגירושין הזכות לקבלת כספי הפיקדונות הועברה על-ידי המשיב לגרושתו. ערכאות קמא דחו את תביעתו של הבנק, ולדעתי בדין עשו כן. כשלעצמי הייתי מסתפק בקביעה, כי בהשבת תמורת הפיקדונות למשיב מילא הבנק את חובתו כבנקאי כלפי לקוחו. בעשותו כן הוא לא נתפס לטעות, ואף לא למצג מטעה מטעמו של המשיב. לכאורה נראה שלבנק עמדה עילה להשבה מאת גרושתו של המשיב, ובהימנעותו מהגשת ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום, שדחה את תביעתו הראשונה, אין כדי להצמיח לו עילת השבה נגד המשיב עצמו, שמעיקרה לא הייתה לו.

הבקשה נדחית. הבנק המבקש ישלם למשיב שכר-טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח.