רע"א 3421/00 מדינת ישראל נ. אורן אלוש

נגד המשיב הוגש כתב אישום ובו שלושה אישומים שונים בעבירות של החזקת נשק, נשיאת נשק, היזק בחומר נפץ ושידול לנשיאת נשק ולחבלה בכוונה מחמירה, עבירות לפי סעיפים 144(א), 144(ב), 454 לחוק העונשין, תשל"ז1977- (להלן: חוק העונשין) ולפי סעיפים 144(ב) ו329-(3) לחוק העונשין. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב החזיק ברשותו מספר בלתי ידוע של רימוני יד. כן הואשם המשיב בכך שזרק רימון לעבר ביתה של מי שהיתה חברתו, כאזהרה לבני משפחתה ששהו באותה עת בבית, משום שסבר כי הם מתנגדים ליחסיהם. כתוצאה מהתפוצצות הרימון נגרם נזק למכונית של משפחת חברתו, לחלונות הבית ולמכוניתו של השכן. המשיב הואשם גם בכך ששידל קטין לזרוק רימון יד על תחנת משטרה משום שסבר שהשוטרים התנכלו לו. הקטין השליך את הרימון שסיפק לו המשיב וכתוצאה מההתפוצצות נגרם נזק לאדניות ולמזגן התחנה וכן לניידת שחנתה בסמוך.

עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט נעתר לבקשה. ביום 26.12.99, על יסוד הסכמת הצדדים, הארכתי את מעצרו של המשיב בשישים יום נוספים. אלא, שגם בתוך תקופה זו לא הסתיים המשפט וביום 15.2.00 האריך בית משפט זה (השופט ע' ר' זועבי) את מעצרו של המשיב פעם נוספת, בתשעים יום.

בפניי בקשת שלישית להארכת מעצרו של המשיב, בה מתבקשת, בהסכמתו של בא-כוח המשיב, הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. על פי האמור בבקשה, ביום 4.5.00 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו האישום הראשון והשני יימחקו והמשיב יחזור בו מכפירתו באישום השלישי, המייחס לו שידול קטין לזרוק רימון על תחנת משטרה. הצדדים הגיעו להסכמה גם לעניין העונש. במועד זה הרשיע בית המשפט המחוזי את המשיב על פי הודאתו והתיק נדחה לטיעונים לעונש ולקבלת תסקיר שירות מבחן ליום 6.6.00.

נוכח השלב המתקדם אליו הגיע משפטו של המשיב ובהסכמת בא-כוחו, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים החל מיום 28.5.2000.