פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
343/07
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
אסנת מסילתי
נ ג ד
המשיבים:
1. ד"ר שמואל לוינגר
2. הסתדרות מדיצינית הדסה
בית
החולים האונברסיטאי של הדסה
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית
המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 11.12.06 בבר"ע 2562/06 שניתן
על ידי כבוד השופטת ד' דותן
בשם המבקשת:
עו"ד א' נבו
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בבר"ע 2562/06 (כב' השופטת ש' דותן) מיום 11.12.06, שלפיה נמחקה בקשת רשות לערער ללא צו להוצאות.
2.
במסגרת תביעה שהגישה המבקשת, בה תבעה לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב רשלנות רפואית בניתוח לייזר בעיניה, החליט בית משפט השלום למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בית המשפט מינה את פרופ' וינברגר כמומחה, חרף התנגדות המבקשת למינויו. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי. לאחר הגשת הבקשה, ובהתאם להחלטת בית משפט השלום, הגיש פרופ' וינברגר מכתב לפיו מבקש הוא לשחררו מהמינוי לאור העובדה שהוא חולק את אותה מרפאה עם פרופ' יסעור, אשר הגיש חוות דעת מטעם המשיבים בפרשה זו. על יסוד מכתב זה ביטל בית משפט השלום את מינויו. המבקשת הודיעה על דבר הביטול לבית המשפט המחוזי. בהודעתה כתבה כי נראה שהבקשה מתייתרת, אולם לאור התנהגות המשיבים אשר עמדו על מינויו של פרופ' וינברגר כמומחה, גרסה כי יש לחייבם בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד. בית המשפט המחוזי מחק את בקשת רשות הערעור וקבע כי "בנסיבות העניין אין צו להוצאות". על ההחלטה לפיה אין לחייב את המשיבים בהוצאות הגישה המבקשת את הבקשה שבפניי.
3.
המבקשת טוענת כי המשיבים הטעו את בית משפט השלום ביחס לניגוד העניינים העלול להיגרם במינוי המומחה וגרמו בכך לניהול הליכים מיותרים סביב המינוי. עוד טוענת היא כי המשיבים גרמו לה נזקים של ממש הן בהיבט ההוצאות הכספיות שהוציאה במסגרת בקשת רשות הערעור, בעבודת הסרק שנאלצו באי כוחה להשקיע, הן בהתארכות ההליך בבית משפט השלום, ללא כל הצדקה.
4.
עיינתי בבקשה על נספחיה ונחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
יצויין כי הבקשה למתן רשות ערעור הוגשה על ידי המבקשת עוד בטרם הוגשה הודעת פרופ' וינברגר, בהתאם להחלטת בית משפט השלום. מכל מקום, לאור ההלכה הפסוקה לפיה אין בית המשפט שלערעור נוהג להתערב בפסיקת הוצאות על-ידי בית המשפט קמא, אלא במקרים חריגים בלבד (ראו: רע"א 6568/05 כץ נ' כץ (לא פורסם)), ומשלא מצאתי כי מקרה זה הוא אחד מאותם מקרים לא
מצאתי טעם מיוחד להתערב בשיקול הדעת של בית המשפט באי פסיקת ההוצאות או כדי להצדיק מתן רשות לערעור בבית משפט זה.
הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בסיון תשס"ז (6.6.07).
ש ו פ ט ת